עובד בכיר במיקרוסופט תכנן להתפטר לשם הגשמת מיזם מתחרה עם ידידתו, אלא שבסופו של דבר התחרט. הידידה, שחשה כי בגד באמונה, שלחה למיקרוסופט מכתב, בו חשפה את תכתובתם באשר למיזם והזהירה את החברה מפניו. תביעת דיבה שהגיש הידיד נדחתה..
ביהמ”ש: “פעלה מתוך אינטרס לגיטימי”.
מנהל בכיר בחברת מיקרוסופט, ניהל עם ידידה שעבדה עמו בעבר בתחום ההיי טק, מגעים להקמת מיזם מתחרה למיקרוסופט, ובמסגרת זו סיכמו השניים, כי בשלב כלשהו יתפטר הידיד מעבודתו.
מנהל בכיר בחברת מיקרוסופט, ניהל עם ידידה שעבדה עמו בעבר בתחום ההיי טק, מגעים להקמת מיזם מתחרה למיקרוסופט, ובמסגרת זו סיכמו השניים, כי בשלב כלשהו יתפטר הידיד מעבודתו.
משלא עשה כן, שלחה הידידה מכתב למנכ”ל מיקרוסופט, בו חשפה את תכניותיהם ומסמכים שונים שהעביר לה, ובעקבות זאת הידיד פוטר מעבודתו, ובתגובה, הגיש נגדה תביעת דיבה על סך כמליון שקל לבית משפט השלום בנתניה.
לטענתו, הנתבעת פעלה באופן זדוני ובלתי חוקי, הוציאה לו שם רע בשוק ההיי טק הישראלי וגרמה לפיטוריו- הכל מתוך קנאה. עוד טען, כי המסמכים שהעבירה למיקרוסופט היו פרטיים וחסויים, הוצאו מהקשרם, מעולם לא יצאו אל הפועל ולא קרמו עור וגידים.
לגרסת הנתבעת, התובע שכנע אותה להיכנס למיזם, המהווה תחרות ישירה לחברת מיקרוסופט, ולאחר שנענתה להצעתו, והחלה לפעול עמו להקמת המיזם, העביר אליה מידע שהינו בגדר סודות מסחריים של מיקרוסופט.
לפיכך, טענה כי האיצה בו לעזוב את עבודתו במיקרוסופט משום שמדובר בניגוד עניינים, אולם לאחר שהתחמק מלעשות כן שוב ושוב, הודיעה לו כי אינה יכולה להמשיך בפעילות הנוגדת את ערכיה וכי לנוכח התנהלותו אין בכוונתה להקים עמו חברה משותפת.
עוד טענה, כי את המכתב למנכ”ל מיקרוסופט שלחה מתוך חובה מוסרית לידע את חברת מיקרוסופט במעשיו של הידיד, וכן בשל חשש כי הדברים יתגלו ושמה יוכתם. לטענתה, התובע הוא שהפר את ההסכם להקמת המיזם המשותף, ולפיכך הגישה נגדו תביעה נגדית לפיצוי של כ 300 אלף שקל.
הביא על עצמו את פיטוריו
בפסק דין מעמיק, דחה השופט עוז ניר נאוי את שתי התביעות.
באשר לתובע, נקבע כי לא הוכחה עוולת לשון הרע וכי שליחת המכתב אינה מהווה פגיעה בפרטיות שכן לא מדובר בעניינים פרטיים ואינטימיים המצדיקים הגנה.
כן נקבע, כי לא הוכח קשר סיבתי בין משלוח המכתב לפיטוריו של התובע, וכי התובע -בהתנהלותו ובמעשיו, הביא את פיטוריו על עצמו, אף ללא קשר למכתב, וכראיה- לא נקט בהליכים נגד מיקרוסופט עקב הפיטורין.
השופט הוסיף וקבע, כי הנתבעת פעלה בתום לב, לא מתוך נקמנות, אלא הלכה עם האמת שלה, מתוך אינטרס לגיטימי, מוסרי וחברתי. באשר לתביעה שכנגד, נקבע כי הנתבעת כשלה מלהוכיח את חבות התובע בגין המיזם.
לבסוף, חייב ביהמ”ש את התובע בהוצאות של 15,000 שקל.
לדברי עו”ד רות רפאלי, העוסקת בתחומי המשפט המסחרי, “מדובר בפסק דין מקיף ויסודי המפרט אספקטים שונים ומגוונים מתחום דיני הנזיקין”.
לדעתה “תוצאת פסק הדין נכונה ומתיישבת עם פסק הדין המרכזי בתחום דיני העבודה בעניין תקיפות תניית אי-תחרות והגבלת עיסוק- המוכר כפסק דין צ’קפוינט”.
לבסוף מציינת עו”ד רפאלי, כי “בנסיבות עובדתיות אחרות, או במצב בו המכתב היה מנוסח באופן שונה, המבסס עוולת לשון הרע, היו עשויות התוצאות להיות שונות”.
עו”ד תומר אשרוב, העוסק בתחום החוזי, מסביר כי “פגיעה בפרטיות הינה עוולה משלימה לעוולת לשון הרע, והיא קובעת שפרסום אשר הינו אמת, אך יש בו כדי לפגוע בצנעת הפרט של מושא הפרסום, עלול להוות עוולה. מאחר שהתוכן שנחשף ע”י הנתבעת אינו תוכן אינטימי, צדק ביהמ”ש כשקבע כי לא מדובר בפגיעה בפרטיות”.
מאת: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
