מתי יש להכיר בארוע מוחי/ באוטם שריר בלב, בו לוקה אדם, כ”תאונת עבודה”?
1. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק, לגבי עובד שכיר, כ“תאונה שארעה תוך כיד ועקב עבודתו עבור מעסיקו או מטעמו”.
2. כיום המבחן הנוהג בבית הדין לעבודה להיותו של ארוע מוחי/אוטם שריר הלב “תאונת עבודה” הינו מבחן “הארוע החריג” או “המאמץ המיוחד”, כאשר בית הדין לעבודה קובע קיומו או אי קיומו של ארוע חריג לפי עובדות המקרה ועפ”י נסיבותיו.
3. בית הדין בוחן את מכלול העובדות על בסיס סובייקטיבי הנוגע לנפגע ואת משקלם של האירועים (לדוג’ ויכוח חריג בעבודה או מכתב פיטורין) ביום בו ארע ארוע מוחי/אוטם שריר הלב מול עבודתו הרגילה והשגרתית של הנפגע.
טיפ! חשוב שארועי אותו יום חריג יוזכרו במסמכים הרפואיים וכמה שיותר סמוך.
4. בית הדין קובע את סמיכות הזמנים בין קרות הארוע החריג בעבודה לבין התפתחות ארוע מוחי/אוטם שריר הלב, וככל שסמיכות הזמנים קרובה, כך ישנה נטיה להכיר בזה כ”תאונת עבודה”.
5. לאחר שהכריע בית הדין לעבודה כי אכן ארע אירוע חריג במסגרת עבודתו של הנפגע, ימנה בית הדין מומחה רפואי אשר יקבע האם קיים קשר סיבתי בין הארוע בעבודה (לדוג’ ויכוח חריג בעבודה או מכתב פיטורין) לבין אירוע מוחי/אוטם שריר הלב.
6. המומחה הרפואי בודק את עברו הרפואי של התובע, האם הארוע המוחי/אוטם שריר הלב התפתח כתוצאה ממחלה טבעית או כתוצאה מהשפעת העבודה. כמו כן בודק המומחה הרפואי מה היתה מידת השפעת העבודה על התפתחות האוטם ואם היא פחותה בהרבה מגורמים אחרים כגון: עישון כבד, לחץ דם וכד’.
7. כאשר קיימות 2 חוות דעת רפואיות של מומחים הסותרות במסקנותיהן אחת לשניה, יש להעדיף את חוות הדעת שהינה לטובת הנפגע.
8. בפסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (מיום 5.1.06) לגבי ארוע מוחי, נקבע כי אמנם המומחה היועץ הרפואי כתב כי השפעת העבודה על האירוע המוחי היתה פחותה בהרבה מההשפעה של מצבו הקודם. מאידך ציין המומחה שאלמלא האירוע החריג היה הדמם במוח קורה מאוחר יותר. מסיבה זו ובהתחשב בסמיכות הזמנים בין העבודה החריגה לאירוע המוחי ביה”ד הארצי לעבודה, קיבל את הערעור והכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה.
9. תמיד מומלץ להוועץ בעורך דין המתמחה בנזיקין.
הכותבת הינה בעלת משרד עו”ד המתמחה בתחום רשלנות רפואית, תאונות וביטוח לאומי טל’ אתר באינטרנט: www.sr-lawoffice.com
