בזמן שסוגיית העסקתם וזכויותיהם של קבלן מהווה עניין לסכסוך עבודה מתמשך בין ההסתדרות לארגוני מעבידים כמו גם חלק מרכזי בסדר היום החברתי – כלכלי בישראל, השלימה הכנסת מהפכה של ממש בתחום זה. החוק להגברת אכיפת דיני עבודה, אשר צפוי להיכנס לתוקף בחודש יוני 2012, מטיל אחריות אזרחית רחבה על מזמין השירות כלפי עובדיו של קבלן כוח האדם.
שימו לב – מדובר בעובדי קבלני כוח אדם בתחומים של שמירה, ניקיון או הסעדה לעובדי המזמין. יחד עם זאת, לשר התמ”ת מסור שיקול הדעת להוסיף תחומים נוספים אשר שכר העובדים הממוצע בהם, נמוך מהשכר הממוצע במשק.
החוק להגברת אכיפת דיני עבודה מטיל על מזמין השירות חובות כלפי עובדי הקבלן מצד אחד, אך מנגד, מעניק למזמין כלים ברורים להתמודדות ראויה עניין העניין.
נסקור בקצרה את עיקרי ההסדר שבחוק:
מה היא החובה המורחבת?
מדובר בהטלת אחריות על מזמין השירות כלפי עובדי הקבלן, ביחס לחובות המעוגנות ברשימת הוראות חוק המצויות בתוספת השלישית לחוק.
בין השאר מדובר באיסורים בעניינים הבאים: העסקה מעבר לשעות העבודה המותרות; העסקת נוער; הלנת שכר; תשלום שכר נמוך משכר מינימום; הפרת הוראות בעניין נשים ואנשי מילואים; הפרת צווי הרחבה בעניין – פנסיה, הבראה, נסיעות, חגים, שכר ענפי ועוד.
החוק קובע, כי מזמין השירות חייב כלפי עובדי הקבלן לקיומן התקין והמלא של הוראות חוק אלו.
כיצד יכול מזמין השירות להתמודד עם האחריות שהוטלה כעת גם עליו?
ראשית, עליו לכלול בהסכם עם הקבלן את ארבעת אלו:
הצהרה של הקבלן בעניין רכיבי השכר שהלה ישלם לעובדיו;
התחייבות של הקבלן לעלות שכר מינימלית אשר שיעורה יקבע בתקנות;
הצהרה של הקבלן בדבר כל העלויות הנוספות כולל הרווח שלו;
והתחייבות שלו עצמו, דהיינו של המזמין, לשלם את כל אלו.
שימו לב – למעשה מדובר בפרטים שחובה לפרטם בהסכם ההתקשרות. הפרת חובה זהו הינה עבירה פלילית שלצידה קנס של למעלה מ- 14 אלף ₪!
שנית, עליו לוודא שהקבלן אכן משלם לעובדיו את אותה מסגרת שכר מינימאלית.
מזמין שיקיים את שני אלו, בכל מקרה לא יהיה אחראי כלפי עובדי קבלן, במקרים בהם הוא מזמין פחות מ- 4 עובדים, או כאשר השירות ניתן לתקופה קצרה של פחות מ- 6 חודשים.
שלישית, על המזמין לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בעובדי הקבלן המועסקים אצלו, ובכלל זה ליידע את עובדי הקבלן בדבר הדרך למסור לו הודעות על מקרים בהם הקבלן מפר את חובותיו.
מזמין שיקיים את שלושת התנאים דלעיל, האחריות תורחב אליו רק במקרה בו יתקיימו כל התנאים הבאים:
העובד דרש בכתב מהקבלן לקיים את החובה שהופרה.
העובד או מפקח על עבודה מסרו הודעה בכתב למזמין על ההפרה.
וחלפו 30 יום ממסירת ההודעה למזמין והקבלן לא מילא את חובתו.
רביעית, על המזמין לדאוג לבדיקות תקופתיות מוסמכות של שכר עובדי הקבלן. את בדיקות מוסמך לבצע בודק שכר. יוסבר – בודק שכר הינו בעל תפקיד שקיבל אישור לפעול ככזה ממשרד התמ”ת. עד להסמכתם של בודקי שכר נקבעה תקופת ביניים של שנה וחצי במהלכה מספיקה בדיקה של רואה חשבון, הבוחן לפחות 10% מעובדי הקבלן אחת ל- 9 חודשים.
מעביד שיקיים גם את התנאי הרביעי האחרון, בנוסף לקודמיו, יקבל הגנה מהרחבת האחריות כלפיו אם הוא פועל בתום לב ומתקיים אחד משני תנאים:
עם גילוי ההפרה הוא עשה כל שביכולתו לתיקונה לרבות ביטול החוזה עם הקבלן. שימו לב – ביטול החוזה עם הקבלן לבדו אינו מספיק.
או, הוא הסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר, שבוצעו סמוך לפני ההפרה, לפיהן קוימה החובה על ידי הקבלן.
אחריות פלילית של מזמין השירות:
כאמור לעיל, על המזמין הוטלה חובה, הנושאת לצידה סנקציה פלילית, של עריכת הסכם עם הקבלן ובו התחייבויות ברורות בעניין תשלום שכר לעובדים.
בנוסף על כך, מטיל החוק אחריות פלילית לעשות כל שניתן למניעת עבירות של הפרת הוראות מחוקי הגנת השכר, שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק עבודת נוער וחוק שעות עבודה ומנוחה. לצד עבירות אלו נקבעו קנסות של החל מ- 14 אלף ש”ח ועד כמעט רבע מיליון ₪!
הכותב הינו עו”דהמתמחה בדיני עבודה, בעל משרד עצמאי המייצג מעבידים ועובדים
