עובד האגודה למען החייל סיפר כי במהלך נופש שארגנה המעסיקה, האוטובוס עשה תאונה. הוא נבהל ונפצע כשניסה לברוח. התקבלה טענתו שמדובר ב”פעילות נלווית לעבודה”
בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר לאחרונה בבן 44 שנפצע במהלך נופש מטעם המעסיקה, כנפגע עבודה. האיש סיפר כי בחזרת העובדים מסיור למלון בו התארחו, האוטובוס עשה תאונה וחלונותיו התנפצו. לדבריו הוא חשב שמדובר בפיגוע ולכן רץ בבהלה וסובב את הקרסול. השופטת רחל גרוס קיבלה את טענתו לפיה הנופש והסיור מהווים פעילות נלווית לעבודה.
התובע עובד ב”קרן לב”י האגודה למען החייל”, בתפקיד אחראי החזרות ברשת “כוורת” (רשת חנויות הנוחות שפועלת בתוך בסיסי צה”ל, לשעבר שק”ם). בשלהי 2021 הוא יצא לסופשבוע במלון “דן” בירושלים מטעם העבודה. ביומו השני של הנופש, ערב שבת, יצאו חלק מהעובדים וביניהם התובע לסיור בשוק מחנה יהודה.
לטענת האיש בדרך חזרה מהסיור וכפסע לפני ההגעה למלון, סביב השעה 14:00, התנגש לפתע נהג האוטובוס ב”בוטקה” של שומר המלון וחלונות האוטובוס התנפצו. לדבריו, כתוצאה מכך הוא נחתך והחל לדמם. התובע סיפר שההתנגשות גם גרמה לבהלה גדולה בקרב נוסעי האוטובוס, ועלה החשש שמדובר בפיגוע. לכן לטענתו, בשל הבהלה והרצון לברוח הוא סובב את קרסולו הימני עוד כשהיה בתוך האוטובוס.
אחרי הנופש פנה התובע לביטוח לאומי כדי להכיר בפציעתו כתאונת עבודה, אלא שבינואר 2022 דחה המוסד את תביעתו. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין חצי שנה אחר כך, במסגרתה ביקש להכיר בנופש כ”פעילות נלווית לעבודה”, וכפועל יוצא מכך בפציעתו כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי טען מנגד שהנופש אינו בגדר פעילות נלווית לעבודה ואפילו אם נניח שכן, הרי שפגיעת התובע אירעה בחזרתו מהסיור לשוק, שהוא “פעילות נלווית לפעילות נלווית” ואין להכיר בה כתאונת עבודה.
לא סתם חופשה מפנקת
אבל השופטת גרוס קיבלה את טענת התובע. היא הדגישה שמעסיקתו הייתה מעורבת פעילה בארגון הנופש, והיא אף מימנה את הסיור שבמהלכו הוא נפגע, כך שמדובר בפעילות נלווית לעבודה.
בהקשר לכך הבהירה השופטת כי עצם העובדה שהמעסיקה כללה ומימנה במהלך הנופש פעילויות חברתיות שונות, ובכללן הסיור למחנה יהודה, מלמדת על זיקתה לאירוע ומטרתה הכללית: גיבוש חברתי בין עובדיה. “התכנית כללה פעילות ייעודית לגיבוש ולא דובר ב’סתם’ חופשה ‘מפנקת’ שארגנה ומימנה המעסיקה”, כתבה.
לעניין זה ציינה השופטת שאמנם לא הייתה חובת השתתפות רשמית בנופש, אלא שלגרסת התובע – שלא נסתרה – המנהלים נוהגים לראות בעין לא יפה עובדים שמדירים רגליהם מפעילויות מעין אלו, ואף רומזים בצורה עבה שיש חובת השתתפות לא כתובה. “אני יודע שמצופה ממני כעובד ותיק של למעלה מ-13 שנים להיות נוכח בנופש המאורגן”, סיפר התובע.
לסיום קבעה השופטת שגם המבחן השני לסיווג פציעת התובע כתאונת עבודה – זיקת אירוע הפגיעה הספציפי לפעילות בכללותה – מתקיים. זאת מאחר שמי שהציעה ומימנה את הסיור למחנה יהודה, לרבות ההסעה אל השוק ובחזרה, הייתה המעסיקה, ולכן יש לראות בסיור כחלק אינטגרלי מהנופש, וכפעילות נלווית לעבודה.
בסיכום העניין הכירה השופטת בפציעת התובע כתאונת עבודה, והורתה לביטוח לאומי לעדכן תוך שבוע האם נדרש למנות מומחה מטעם בית הדין לצורך המשך בירור ההליך, או שמא הדבר מיותר וניתן לקבל כבר עכשיו את התביעה.
- ב”כ התובע: עו”ד שרון אושרי
- ב”כ הנתבע: עו”ד רועי הררי
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
פסקי דין קשורים
- פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי
