ביה”ד האזורי (ב”ל 20004-02-23) קיבל ביום 7.10.2024 את תביעתה של מאיה צימרינג (להלן: המבוטחת) – חיילת ספורטאית, שנפגעה בעת אימון כדורסל – לתשלום דמי פגיעה בעבודה, לאחר שנקבע כי בהתאם לעובדות המקרה יש לראות במבוטחת כעובדת.
רקע משפטי
התוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) – התשל”ב 1972 קובעת כי המפורטים בה יחשבו כעובדים שכירים, ואת זהות מעסיקם.
בסעיף 14 לתוספת זו מצויין: “ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, לעניין זה “אגודת ספורט” – חבר – בני אדם העוסק בענפי ספורט מסוימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט מענף ספורט אחר…”.
הספורטאי האמור יחשב כ”עובד” אם “הסכם העבודה בכתב נערך מראש”.
כמו כן נקבע כי מעסיקו של העובד הוא – “החייב בתשלום גמול העסקה”.
תמצית עובדתית
- המבוטחת שיחקה בתקופה הרלוונטית בקבוצת הכדורסל “כדור הפלא – הפועל ראשון לציון” (להלן – הקבוצה), במקביל לשירות סדיר בצה”ל. לטענתה הוכרה כ”ספורטאית מצטיינת”.
- ביום 15.11.2020 נחתם בינה לבין הקבוצה “הסכם שחקנים”) במסגרתו נקבע כי ישולם לה סכום של 11,000 ₪ בעשרה תשלומים חדשיים שווים, 1,100 ₪ לחודש.
- בסעיף 4 (ח) להסכם התחייבה הקבוצה להמציא לה תלוש משכורת חודשי, וכל היה. בגין שכר זה שולמו דמי ביטוח לאומי.
- להסכם צורף נספח שכותרתו “הצהרת שחקן/ מאמן, עליה חתמה המבוטחת ובו הצהירה כי הינה חיילת בשירות חובה ורשאית לעסוק בפעילות הספורט בהתאם להנחיות צה”ל. וכן כי ידוע לה שאינה זכאית לקבל שכר בגין פעילותה אלא להחזר הוצאות בלבד בהתאם להנחיות צה”ל.
- ב- 26.1.2021 השתתפה באימון במהלכו נפצעה בברך ונזקקה לניתוח.
- ב- 27.1.2021 הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה, ונדחתה ב- 9.3.2022 בנימוק כי איננה “עובדת”.
- בהחלטת הביטוח הלאומי (להלן: ב”ל) נכתב כי במהלך תקופת הדיווח המבוטחת הייתה חיילה סדירה במקביל לפעילותה הספורטיבית, שכרה היה נמוך (כ-1,100 ₪) שאינו עומד בהתאמה להיקף משרתה ולכן מדובר בהחזר הוצאות ולא שכר.
כמו כי ציין הב”ל כי על פי הצהרת החיילת שצורפה להסכם עם הקבוצה, הרי שהיא חיילת ולכן אינה זכאית לשכר עבודה בגין פעילותה הספורטיבית אלא להחזר הוצאות בלבד.
עיקר טיעוני הצדדים
טעוני המבוטחת:
מתקיימים יחסי עובד מעסיק., הספורטאית שיחקה בקבוצה בוגרת מקצועית בליגת העל. לפני כן שיחקה והתאמנה במחלקת הנוער של אגודת הספורט הפועל ראשל”צ.
היא השתלבה בפעילות הקבוצה, וביצעה פעילות שהיא בליבת העיסוק של הקבוצה. זו הייתה עבודתה היחידה. הקבוצה סיפקה לה טיפולים וכיסתה הוצאות רפואיות. התשלום ששולם לה הוא שכר עבודה ולא החזר הוצאות מאחר ולא עמדה בהוצאות כלשהן.
השכר הוא שכר הולם לספורטאי מתחיל.
כמו כן נטען כי ההצהרה האמורה הינה הצהרה סטנדרטית עליה חותמים כל השחקנים, והמצאה דוגמת הצהרה דומה של שחקן מליגה בכירה, ששכרו 270,000 לעונה.
טיעוני הב”ל
לא הוכח קיומם של יחסי עבודה בהתאם לחוזר הב”ל בעניין מבוטחים בענפי הספורט. אין עמידה בהוראות הצו הקובע כי ספורטאי יחשב כעובד בהתקיים 2 תנאים מצטברים: קיומו של הסכם העסקה בכתב מראש ותשלום שכר.
דיון והחלטה
- במקרה דנן נחתם הסכם העסקה בכתב מראש ושולם גמול שנתי.
- ישנם תלושי שכר מסודרים על השכר המוסכם, ומנוכים דמי ביטוח.
- אמנם בנספח מתואר שכר זה כהחזר הוצאות. ואולם הלכה פסוקה היא כי רכיב שכר ייבחן לפי מהותו ולא לפי כינויו.
- המבוטחת לא קיבלה כל תשלום בגין הוצאות ולא הגישה קבלות להחזר.
- באשר לגובה השכר: העיד נציג הקבוצה כי השכר שיקף את מחיר השוק לשחקנית צעירה בשנתה הראשונה בליגת העל, שמקובל בענף הכדורסל לשחקניות צעירות.
- על פי עדותו (שלא נסתרה) לספורטאי מצטיין ישנו היתר מצה”ל לעסוק בתחום ספורט זה, ובלבד שישתכר עד 5,200 ₪. (כנראה – לחודש).
- לסיכום, המבוטחת השתלבה בפעילות הקבוצה, נכחה באימונים ובמשחקי הקבוצה עפ”י ההסכם.
- ביה”ד משוכנע כי אין מדובר בתחביב ובהחזר הוצאות כטענת הב”ל, אלא כעבודה וכשכר לכל דבר.
- (יצויין כי העובדה שבתלושי השכר לא צויינו שעות העבודה, ולא שולמו זכויות סוציאליות, נטענה כמקובלת בענף, וביה”ד לא שינה עמדתו בשל כך)
התביעה התקבלה.
