כאשר מדובר בחברה העוסקת בפרויקטים שהכנסותיה בעלי תנודתיות רבה מחודש לחודש, ובמיוחד אם הכנסותיה ירדו משמעותית מספר חודשים לפני תחילת המלחמה, נוהגת רשות המיסים להקשות על מתן הפיצויים, בטענה כי הירידה בהכנסות בתקופת המלחמה לא נבעה מהמלחמה.
שכן, הזכות לפיצויים בגין נזקי המלחמה מותנת בהוכחת הקשר הסיבתי בין הנזקים שנגרמו לבין המלחמה והוכחה כי הירידה בהכנסות לפני המלחמה, אינה מעידה כי הכנסות החברה היו יורדות בתקופת המלחמה מסיבות שאינן קשורות במלחמה.
בעניין מרשנסקי (2789-22) ניתנה ביום 29.7.2024 החליטה ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל, כי ירידה בהכנסות של חברת העוסקת בביצוע פרויקטים בתחום הבניה, שהחלה מספר חודשים לפני תחילת המגיפה, אינה מעידה על ירידה קבועה בהכנסות שאינה נובעת מהקורונה.
ועדת הערר קיבלה את עמדתנו כמייצגי החברה כי הכנסות החברה ירדו בחודשים שלפני תחילת הקורונה, היות והחברה המתינה לתחילת ביצוע פרויקט בנייה גדול במיוחד שהיה אמור להתחיל בביצוע בחודשים מרץ-אפריל 2020, ממש בחודשים בהם החלו הסגרים עקב הקורונה.
עמדתנו זו גובתה בראיות על החוזים בהם התקשרה החברה ואף בהבאת תצהירים ועדים, כדי להוכיח את הנסיבות של הירידה בהכנסות, וכי אילולא מגיפת הקורונה, הייתה החברה מתחילה בביצוע הפרויקט הגדול שהיה בצבר ההזמנות שלה.
ועדת הערר קיבלה את עמדתנו למרות שהפרויקט עצמו נדחה לביצוע עד לגמר תקופת הקורונה ביולי 2021 וקיבל ביטוי מהותי בהכנסות רק בשנת 2022.
מעת שבפני הוועדה הוצגו חוזי ההתקשרות של החברה והובאו תצהירים ועדים, ולאחר ניהול של מספר דיונים שהתנהלו כהליכים משפטיים לכל דבר, דחתה הוועדה את עמדת רשות המיסים כי לחברה לא יאושר פיצויי בכלל עקב הקורונה, והיא קיבלה את טענתנו בשם החברה, כי לחברה מגיעים פיצויים מלאים בגין כל שבע התקופות בגינן היא הגישה תביעות בתוספת הצמדה וריבית עד היום.
ללמדנו, נכון להיום, כי הגם שלעיתים קשה מאד להוכיח כי הנזקים נגרמו עקב המלחמה ולא עקב סיבות אחרות, כדאי להתמודד ולהגיש השגות או עררים ולהוכיח את הנזקים ואת הקשר הסיבתי בינם לבין המלחמה במסגרת הליכי הדיונים בועדות הערר, ממש כמו המדובר בהליך בפני בית משפט.
