עובד בחברת יהלומים שהוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת הקורונה היה בדרכו לפגישת סיכום תנאי שכר, כשנפגע קשה בתאונת אופנוע. השופט הבהיר שיחסי העבודה לא מתנתקים בחל”ת
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בתאונת דרכים שעבר עובד בחל”ת בדרכו לפגישת שכר עם מעסיקו, כתאונת עבודה. השופט תומר סילורה הדגיש שבתקופת החל”ת יחסי העבודה לא מתנתקים ומתקיימת זיקה מובהקת בין נסיעת התובע במהלכה נפגע לבין עבודתו.
התובע (34) הועסק בתקופה הרלוונטית לתביעה בחברת יהלומים שמשרדיה נמצאים במתחם “הבורסה” שברמת גן. היו אלה ימי הקורונה והתובע, כמו רבים אחרים מעובדי “הבורסה”, הוצא לחופשה ללא תשלום. בשלב מסוים הוחלט להחזיר את הצעיר לעבודה ונותר רק לקיים פגישה בנוגע לתנאי השכר שלו, אשר נקבעה לחודש מאי 2021.
אלא שבדרכו לפגישה הוא עבר תאונת אופנוע קשה שהותירה אותו עם שברים רבים בגולגולת. כחודש לאחר תאונת הדרכים הגיש הצעיר תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה, ולקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בהתאם. ואולם, תביעתו נדחתה בנימוק שלא שררו בזמן התאונה יחסי עובד-מעסיק בינו לבין החברה. מכאן התביעה שהגיש לבית הדין בינואר 2022.
לטענת העובד, לולא עבודתו הוא לא היה נפגע בתאונה ומשכך קיימת זיקה ברורה בינה לבין העבודה, ויש להכיר בה כתאונת עבודה. להוכחת הזיקה הציג העובד הודעת ‘ווטסאפ’ ששלח לו מנכ”ל החברה דקות ספורות אחרי התאונה – “בוקר טוב, אתה פה?” – מה שמראה שנציגי החברה המתינו להגעתו לפגישה במשרד.
מנגד, הביטוח הלאומי עמד על כך שבזמן התאונה היה התובע בחל”ת ולא הוכח שהתקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעסיק – כך שההחלטה שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה נכונה.
אי הכרה – עוול
תחילה הבהיר השופט סילורה כי המחלוקת בין הצדדים אינה עובדתית, כלומר ביטוח לאומי מודה שהתובע נפגע בתאונת דרכים בדרכו למשרדי החברה. המחלוקת המשפטית היא בשאלה אם יש להכיר בתאונת עבודה בזמן חל”ת, כשהעובד היה בדרכו לפגישת סיכום תנאי שכר.
השופט ענה על השאלה בחיוב. “פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה שעתידה הייתה להתרחש במתחם ‘הבורסה’ ברמת גן, עקב ולצורך עבודתו וחזרתו מחל”ת, בכדי להסדיר ולהחליט יחד על תנאי העסקתו של התובע. לפיכך, יש זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למתחם ‘הבורסה’ ברמת גן לבין עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה”, כתב.
השופט הדגיש שבזמן חל”ת יחסי העבודה אינם ניתקים לחלוטין אלא מושעים בלבד, תוך שמירת הקשר החוזי. מכאן שבמועד התאונה היו בין התובע לחברה יחסי עובד-מעסיק. לדבריו, לא יעלה על הדעת שעובד המוצא לחל”ת בכפייה עקב מגפת הקורונה ומסכם עם מעסיקו על החזרתו לעבודה, ייוותר ללא הגנת הביטוח הלאומי.
אמנם תאונת עבודה מוגדרת בחוק באמצעות שני רכיבים – “תוך כדי העבודה” ו”עקב העבודה” – וכאן לכאורה לא מתקיים היסוד הראשון. אלא שלדברי השופט יש לשים את הדגש על הרכיב השני, ומאחר שברור כי התובע נסע ונפצע “עקב” העבודה, הרי שיש להכיר בו כנפגע עבודה.
לפיכך האירוע הוכר כ”תאונת עבודה”. הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 5,000 שקל.
- ב”כ התובע: עו”ד שרון אילון
- ב”כ הנתבע: עו”ד מריוס שאליק
פרסומת – תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
- הכרה בפגיעה שהתרחשה בזמן חל”ת בקורונה כתאונת עבודה
