המצב המלחמתי הקשה השפיע משמעותית על חקיקת העבודה, והתוצאה היא שהסמכות הניהולית של מעסיק של משרת מילואים, או של מעסיק של בן זוג של משרת מילואים, נפגעה מאוד. תיקוני החקיקה האחרונים הרחיבו את ההגנות עליהם.
כ-300 אלף אנשי מילואים יקרים נושאים על כתפיהם את עול הלחימה בשבעת החודשים האחרונים בישראל, ביחד כמובן עם חיילי הסדיר וכל אנשי כוחות הביטחון. משרתי ומשרתות המילואים עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ויצאו להגן על המדינה. הם נעדרים תקופה ארוכה מהעבודה, ובני ובנות הזוג שלהם נאלצים לשלב בין החזקת הבית לבדם לבין תפקוד כרגיל מקום עבודתם. עולם העבודה בישראל מושפע מכך באופן ישיר ומשמעותי. ככל הנראה, ישנם לא מעט מעסיקים בישראל שמאבדים סבלנות, ומתחילים לפגוע בתנאי העבודה של משרתי המילואים ובני זוגם, להוציא לחל”ת, או להתחיל בהליכי פיטורים. כתוצאה מכך, המחוקק בישראל קבע בעת האחרונה, במספר שינויי חקיקה, הגנות על משרתי המילואים ובני זוגם מפני פיטורים או מפני פגיעה בתנאי העבודה, בתנאים מסוימים.
כך למשל, תיקוני החקיקה האחרונים הרחיבו את ההגנות על משרתי המילואים כך שיכללו לא רק איסור פיטורים אלא גם איסור פגיעה בהיקף העסקה ושכר, ובנוגע לבני זוגם של משרתי המילואים, הרחיבו את איסור הפיטורים גם לפיטורים שאינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג בכפוף לתנאים מסויימים.
סקירה זו באה לעשות סדר בנושא מורכב זה, תוך תיאור המצב המשפטי הנוכחי, כולל התייחסות לתיקון החקיקה העדכני לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה(התש”ט- 1949 (להלן: “חוק החיילים המשוחררים”), שפורסם ברשומות ביום 30.5.2024 (ס”ח 3216).
הגנות על משרתי מילואים:
חוק החיילים המשוחררים אוסר פיטורי עובד בתקופת המילואים, וכן אוסר פיטורים במהלך 30 יום לאחר תום המילואים, ללא קבלת היתר מוועדת התעסוקה (אם העובד שירת יומיים רצוף לפחות).
הגנה זו הוארכה כהוראת שעה, בצו הרחבה מיום 6.3.20224, ל-60 יום לאחר סיום המילואים, שבהם לא ניתן לפטר ללא היתר של וועדה מיוחדת, למי ששירת 60 ימים במצטבר.
התיקון החדש מיום 30.5.24 מוסיף איסור פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה של משרת מילואים בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים, בלא היתר ועדת התעסוקה של משרד הביטחון, שינתן רק אם במידה והפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.
ואולם, החוק קובע כי המקרים הבאים לא ייחשבו פגיעה אסורה בהכנסה שמחייבת הגשת בקשת היתר: (א) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי, (ב) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.
שימו לב, מדובר באיסור קבוע. מעתה והלאה, החוק השתנה כך שלא ניתן לפגוע בהיקף משרתו ובהכנסתו של משרת מילואים גם במשך 30 יום לאחר חזרתו, ללא קבלת היתר.
בנוסף להגנות אלו, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה ופגיעה במשרתי מילואים (בתנאי עבודתו של העובד, בקבלתו לעבודה, בפיטורים וכו’), בשל שירות המילואים שלהם, כולל משכו או תדירותו.
הגנות על בן זוג/ההורה האחר של ילדו של משרת מילואים:
עד לתיקון האחרון לחוק החיילים המשוחררים, ההגנה המפורשת היחידה על עובד שהוא בן זוג של משרת מילואים או הורה לילדו האחר של משרת המילואים (“ילד”- עד גיל 14, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ”ח-1988), היתה הגנה שניתנה כהוראת שעה (כרגע בתוקף עד 1.7.2024), למי שנעדר לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירות המילואים של בן הזוג/ ההורה האחר. ההגנה היתה מפיטורים בשל ההיעדרות בלבד.
התיקון החדש לחוק החיילים המשוחררים מוסיף על כך מספר הגנות נוספות:
- איסור אפליה לפי חוק שוויון הזדמנויות- הגנה מפני אפליה על בני זוג של משרתי מילואים או על ההורה האחר של ילדו של משרת המילואים (מדובר בשינוי קבוע, לא כהוראת שעה).
- איסור פיטורים בשל המילואים- נוסף לחוק חיילים משוחררים סעיף שמטרתו הגנה מפיטורים על בני זוג של משרתי מילואים, והוא אוסר באופן מוחלט פיטורי עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו. אם פיטר הפיטורים בטלים. גם שינוי זה הוא שינוי קבוע, ולא כהוראת שעה זמנית.
- איסור פיטורים או הוצאה לחל”ת ללא היתר, בתקופת הוראת השעה– איסור לפטר או להוציא לחלת בלא היתר, בתקופת הוראת השעה בלבד (30.5.2024 עד 31.12.2025), בן זוג של משרת מילואים שעימו ילד, או הורהו האחר של ילדו של משרת המילואים, ללא קבלת היתר, במידה ומתקיימים תנאים מסויימים:
(א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; וגם-
(ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום;
כמו כן, החל”ת שהחוק אוסר כאן הוא חל”ת לתקופה בלתי מוגבלת, או חל”ת לתקופה של 30 יום, רצופים או במצטבר בחודשיים האחרונים (דהיינו נדרש שתקופת החל”ת הנוכחית הצפויה+ החל”תים שנלקחו בחודשיים שלפניה, עומדים על 30 יום לפחות). חל”ת לתקופה של פחות מ-30 יום, אינו אסור.
יודגש, כי איסור הפיטורים או ההוצאה לחל”ת חל במהלך תקופת המילואים של משרת המילואים, ולגבי התקופה שעד 31.12.2024, גם ב-14 הימים שלאחר סיומם.
המשמעות של הגנה זו היא שמעסיק של בן הזוג של משרת מילואים, לא יכול לפטר את בן הזוג או להוציאו לחלת, אם מתקימים התנאים שמנויים בחוק, ללא קבלת היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, והחובה לקבל היתר חלה גם אם הסיבה שרוצים לפטר או להוציא לחל”ת בכלל לא נובעת מהמילואים.
אם נסכם, המצב המלחמתי הקשה השפיע משמעותית על חקיקת העבודה, והתוצאה היא שהסמכות הניהולית של מעסיק של משרת מילואים, או של מעסיק של בן זוג של משרת מילואים, נפגעה מאוד.
מעסיק שרוצה לפטר, לפגוע בשכר או בהיקף המשרה, או להוציא לחל”ת את משרת מילואים או את בן זוגו, אנו ממליצים לו לפנות להתייעץ עם מומחה בתחום, לפני נקיטת כל פעולה, על מנת לוודא שאין כאן איסור חוקי. יש לכך חשיבות יתרה בגלל שבחלק מהמקרים מעבר לאיסור החוקי ולסיכון בתביעה, מדובר על עבירה פלילית ובנוסף המעסיק יכול להיקנס בעיצומים כספיים גבוהים מכוח החוק להגברת האכיפה.
אנו תפילה לחזרת כל החטופים הביתה בשלום ובמהירות, לחזרת כל המפונים לבתיהם, ושכל חיילי צה”ל וכל כוחות הבטחון יחזרו לביתם שלמים ובריאים.
לתשומת הלב, מאמר זה נרשם בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד, וכמובן שהכוונה היא לשני המינים (כך למשל, בכלל “בן זוג” באות גם בנות זוג וכו’).
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית, והוא אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
