שופטת קיבלה את גרסת העובדת לשעבר, כי מנהלה התקרב אליה לקראת סוף המשמרת ושאל אותה שאלות בעלות אופי מיני. רשת המשקפיים התנכלה לעובדת על רקע תלונתה
בפסק דין שהותר כעת לפרסום קיבל בית הדין לעבודה בירושלים תביעת צעירה לפיצוי בשל הטרדה מינית שחוותה במהלך תקופת עבודה כמוכרנית ב’אופטיקה הלפרין’. השופטת רחל בר”ג-הירשברג האמינה לתובעת שסיפרה כי בזמן שהיו לבד בסניף, מנהלה שאל אותה שאלות בזויות כגון “יש אצלך מה לתפוס?” ו”מה זה, חזייה או הציצי שלך?”. הפיצוי: כ-235,000 שקל.
התובעת (28), עולה חדשה מצרפת שהגדירה עצמה כ”דתיה וצנועה”, החלה במרץ 2019 לעבוד כמוכרנית ברשת חנויות המשקפיים הידועה. מכיוון שהתגוררה ביישוב הסמוך לירושלים, הוצבה לעבוד בסניפי הרשת הפרוסים בבירה. באחד הימים הגיעה התובעת לעבוד במשמרת כפולה בסניף יפו, בניהולו של הנתבע (40) – אופטומטריסט ותיק שלדברי מעסיקתו הינו “מסור ושקט”.
אלא שלטענת הצעירה, הנתבע באותו היום לא היה מסור ובטח שלא שקט. לגרסתה לקראת סוף המשמרת, סביב השעה 19:40 בזמן ששניהם היו לבד בסניף, המנהל משך אותה אליו בניגוד לרצונה, אחז במותניה וחיבק אותה תוך שהוא מנסה בכוח להצמיד אותה לגופו. התובעת סיפרה שהצליחה אמנם להשתחרר מלפיתת הנתבע, אלא שאז הוא החל לשאול אותה שאלות גסות וחודרניות בעלות אופי מיני כמו “יש אצלך מה לתפוס?” ו”מה זה, חזיה או הציצי שלך?” תוך שהוא מושיט ידיים לעבר שדיה ושואל “אני יכול לבדוק?”.
הצעירה ברחה מהחנות והגישה תלונה על הטרדה מינית, אלא שבמקום לברר את התלונה לעומק – אופטיקה הלפרין זימנה אותה לשימוע ובהמשך העסקתה הסתיימה. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין במרץ 2020 נגד הרשת והמנהל שנטען כי הטריד מינית.
תגובת הרשת והעובד לתביעה הייתה, בפשטות: לא היה ולא נברא.
“לבוש פרובוקטיבי אינו הזמנה להטרדה”
השופטת בר”ג-הירשברג קיבלה את עדות הצעירה לפיה הנתבע הפטיר לכיוונה את האמירות בעלות הקונוטציה המינית. לצד זאת היא דחתה את הטענה למגע פיזי ובלתי רצוי בין השניים.
היא נימקה שעדות הצעירה הייתה עקבית ואמינה, כאשר כבר בערב האירוע סימסה למנהל הרשת האזורי כי הנתבע התנהג אליה “בצורה לא נכונה” ו”עבר את הגבול”. גם במהלך השימוע סיפרה התובעת שכשהורידה את מדי העבודה כדי להחליף לבגדים רגילים הנתבע הסתכל עליה “בצורה מוזרה”, בחן את החזה שלה ושאל אותה את השאלות שצוינו.
השופטת הדגישה שמדובר בעדות ספונטנית ונקיה אותה מסרה התובעת טרם הייתה מיוצגת, ומכאן משקלה הכבד. לזאת הוסיפה השופטת את העובדה שבניגוד לטענתו הראשונית לפיה ‘לא היו דברים מעולם’, בחקירתו הודה המנהל שאמר לצעירה באותו היום שהיא “נראית טוב”, כלומר התייחס למראה החיצוני שלה באופן שתומך בגרסת התביעה.
עוד ציינה השופטת, כי אחת הקולגות לשעבר של התובעת אמנם העידה עליה שהיא לא היססה להגיע לעבודה בחצאיות קצרות ושפתון אדום, “אלא שאין צורך להזכיר”, כך השופטת, “שבין אם כך ובין אם אחרת – צורת לבוש או דרך התנהגות אינן מהוות הסכמה להטרדה מינית, ואינן מאיינות את חובתה של המעסיקה להבטיח סביבת עבודה בטוחה”.
בתוך כך השופטת מתחה ביקורת נוקבת על אופטיקה הלפרין, שבמקום לברר לעומק את תלונת התובעת בחרה להתנכל לה בדרך של שיבוצה בסניף רחוק, זימונה לשימוע והשמעת איומים בוטים במהלכו, שנועדו לגרום לה לחזור בה מתלונתה.
בנסיבות אלה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 207,268 וכן הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 28,000 שקל.
- ב”כ התובעת: עו”ד מורן חיון
- ב”כ אופטיקה הלפרין: עו”ד יגאל כהן
- ב”כ המנהל: עו”ד תאופיק דראושה
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקי דין קשורים
- פלונית נ’ אופטיקה הלפרין בע”מ ואח’
