ביה”ד הארצי: אי הפרדה בין שעות רגילות לנוספות, לא בהכרח מצדיקות פיצוי

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חברה כנגד חיובה לשלם לנהג לשעבר שלה גמול שעות נוספות בסך 130,553 שקל, מפני שלא דאגה לציין רכיב זה בנפרד בתלושי השכר. על רקע חתימת הנהג בשלב מסוים של עבודתו על הודעה מטעם החברה, שלפיה שכרו מורכב הן מ”משכורת בסיס” והן מ”גמול שעות נוספות גלובאלי”, וההנחה האפשרית שהוא הבין והסכים למתכונת התשלום, ביטלו השופטים רועי פוליאק, חני אופק גנדלר ואילן סופר את פסק הדין, והחזירו את העניין לבירור מחודש באזורי.

המערער עבד אצל המשיבה, חברת “תימקו בירה”, כנהג חלוקה במשך שמונה שנים עד לפיטוריו במהלך אוגוסט 2020. בסמוך לסיום העסקתו הגיש האיש תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בין השאר בטענה שהוא זכאי לגמול על עבודה בשעות נוספות שמעולם לא שולם לו.

בית הדין קיבל את עמדת הנהג ופסק לטובתו שעות נוספות בסך 130,553 שקל. הגם שבמהלך תקופת ההעסקה מסרה החברה לנהג הודעה שלפיה שכרו מורכב מ-8,800 שקל שכר בסיס ומ-2,200 שקל שעות נוספות גלובליות (סה”כ 11,000 שקל), הנשיאה הדס יהלום הכריעה שהסדר התשלום אינו עומד בדרישות הפסיקה בכל הקשור לתשלום שעות נוספות.

זאת לקביעתה, מאחר שהחברה לא הראתה שהגמול הגלובלי בסך 2,200 שקל מהווה תשלום הוגן וסביר להיקף השעות הנוספות שהנהג ביצע, ובנוסף החברה לא ביצעה הפרדה ברורה בתלושי השכר בין שכר היסוד לבין השעות הנוספות הגלובליות.

מכאן הערעור שהגישה החברה לארצי, כנגד חיובה בתשלום שעות נוספות.

חזקה הניתנת לסתירה

שופטי הארצי הסבירו שמסירת תלוש שכר לעובד אשר אינו כולל רכיב נפרד בגין שעות נוספות אמנם מקימה לפי החוק חזקה שמדובר בשכר עבור עבודה בשעות רגילות בלבד, אלא שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה. במלים אחרות, מסירת תלוש שכר ללא רכיב שעות נוספות אינה מעניקה ניצחון אוטומטי לעובד בתביעת שעות נוספות, ככל שביצע כאלה.

בתוך כך השופטים הדגישו שלפי הפסיקה, מלבד עניין ההפרדה בתלוש יש להוסיף ולבחון האם הסדר תשלום השעות הנוספות הגלובלי שהוסכם עם העובד – ואשר לא מצא את דרכו לתלוש השכר – הוא אמיתי ומקובל על העובד, שאז הוא יבוא על חשבון גמול השעות הנוספות. “בנסיבות בהן בית הדין מתרשם כי ההסדר אותנטי ומובן לעובד, אין מניעה ליתן תוקף לכך”, ציטטו השופטים מפסיקה עדכנית.

בנסיבות אלה השופטים העירו שייתכן כי אחרי נובמבר 2017 – המועד שבו חתם הנהג על הודעת החברה בקשר לפיצול משכורתו לשכר יסוד ושעות נוספות גלובליות – אין החברה מחויבת בתשלום שעות נוספות כרכיב עצמאי, שכן אולי מדובר בהסדר תשלום אותנטי, אמיתי ומתמשך שהמערער היה מודע להוראותיו ומשמעויותיו.

אלא שבהעדר טיעונים סדורים מטעם הצדדים ביחס לסוגיה, השופטים לא ראו לנכון לפסוק בה סופית והחליטו להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לצורך השלמת בירור עובדתי והכרעה.

• ב”כ העובד: עו”ד בן חור עובדיה ששון
• ב”כ החברה: עו”ד עידית בר-עוז ועו”ד מור נוי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

• יוסף פרץ נ’ תימקו בירה בע”מ