הטבח סיפר שהועסק מסביב לשעון. המסעדה טענה שגרסתו לא אומתה אבל השופט הבהיר שנטל ההוכחה רובץ עליה, וחייב אותה לשלם 170,000 ש”ח
מסעדה מאור יהודה תפצה עובד שהועסק אצלה כטבח בכ-170 אלף שקל – כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב. חלק הארי של הפיצוי הינו בגין שעות נוספות שלטענת העובד מעולם לא שולמו לו. המסעדה טענה מנגד שהיקף העבודה בפועל לא הוכח אך השופט אורן שגב קבע שחובת ההוכחה ביחס לשעות העבודה מוטלת עליה, ושללא תיעוד מסודר של שעות העבודה עליה לשלם לתובע את מבוקשו.
בתביעה שהגיש לבית הדין בדצמבר 2019 סיפר התובע כי הועסק כטבח במסעדת “סמרקנד” שבאור יהודה במשך שלוש וחצי שנים, מסביב לשעון. לגרסתו, בימי חול היה עובד 16 שעות ובסופי שבוע עבד מ-9 בבוקר עד כניסת השבת ומצאת השבת עד 1 בלילה לערך.
העובד סיפר כי בשלב מסוים ניגש אליו המנהל ופיטר אותו ללא הודעה מוקדמת או שימוע. במסגרת זו הוא חתם על הסכם ויתור לפיו יקבל 35 אלף שקל עבור זכויותיו השונות ובתמורה לא תהיינה לו טענות כלשהן כלפי המסעדה.
ואולם, העובד טען כי הסכם הוויתור נחתם תחת איומים ולכן אינו תקף. כפועל יוצא מכך, לטענתו, הוא זכאי לזכויות סוציאליות שונות ובראשן 140 אלף שקל עבור שעות נוספות שלא שולמו לו.
מנגד טענה המסעדה שהתובע לא פוטר אלא התפטר באמצע יום עבודה תוך שהוא משאיר את העסק ללא כוח אדם. הנתבעת אף כפרה בכך שהוא עבד בסופי שבוע שכן מדובר במסעדה כשרה. בנוסף היא טענה שהעובד לא הוכיח שאכן ביצע בפועל את השעות הנוספות שהוא טוען, ומכאן שיש לדחות את תביעתו ברכיב זה.
בהקשר לכך הוסיפה המסעדה כי העובד לקח הפסקות ארוכות ויש להביא זאת בחשבון אם תביעתו תתקבל. בנוסף, אם יימצא שהוא זכאי לכספים יש לקזז את 35 אלף השקלים שקיבל במסגרת הסכם הוויתור.
תחילה קבע השופט שגב שהסכם הוויתור אינו תקף, לא מפני שנחתם תחת איומים אלא מאחר שנוסח בצורה כוללנית ובשפה העברית – אותה העובד אינו יודע לקרוא. מכאן שיש לברר האם התובע אכן זכאי לזכויות סוציאליות שלא שולמו לו.
ביחס לשעות הנוספות דחה השופט את ניסיון המסעדה להפיל את חובת ההוכחה על כתפי העובד. “נטל ההוכחה מוטל על המעסיק ולא על העובד, וזאת מכוח החובה הרישומית המוטלת עליו בנוגע לשעות העבודה של עובדיו”, הזכיר לנתבעת.
בתוך כך העובד הודה אמנם בחקירתו שקיבל שכר עבור כל שעות העבודה, אך לפי ערך של שעה רגילה. בנסיבות אלה, משלא הובאו מטעם ההגנה עדויות של עובדים אשר עבדו לצד התובע בניסיון להפריך את גרסתו, קבע השופט שיש לקבל את תביעתו לתגמול שעות נוספות במלואה.
העדר הבאת העדים עמד למסעדה לרועץ אף בשאלת אופן סיום ההעסקה. השופט קבע שהלכה למעשה התובע פוטר, כך שהוא זכאי גם לדמי הודעה מוקדמת. בסך הכל, בתוספת רכיבים נוספים שנמצא כי העובד זכאי להם, נפסק לו פיצוי בסך 195,464 ושכ”ט עו”ד בסך 10,000 שקל.
עם זאת, השופט אישר למסעדה לקזז את הסכום ששילמה לעובד במסגרת הסכם הוויתור, כך שבערכי נטו היא תשלם עוד 170,464 שקל.
- ב”כ התובע: עו”ד בנימין רובין
- ב”כ הנתבעת: עו”ד דויד מססה
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
- ABDELE MHAMD נ’ מסעדת פ. סמרקנד בע”מ
