העובדת סיפרה שמנהלה נהג לכנות אותה “זונה שלי”, לגעת בה ולהיכנס לשירותים כשהיא שם. השופטת הטילה את האחריות גם על העירייה ששמה נאסר לפרסום
עובדת עירייה שחוותה מסכת הטרדות מיניות מהבוס שלה תפוצה בכ-287,000 שקל – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בחיפה. העובדת סיפרה שמנהלה נהג לכנות אותה “הזונה שלי”, שאל אותה איזו תנוחה היא אוהבת וביצע כלפיה מעשי הטרדה רבים אחרים. על רקע הודאת המנהל בחלק מהמיוחס לו והתנהלות בלתי תקינה מצד העירייה, קבעה השופטת דניה דרורי שהפיצוי יוטל על שניהם.
התובעת, חולת אפילפסיה, התקבלה לעבודה בעירייה במסגרת תכנית עידוד לאנשים עם מוגבלויות. היא החלה לעבוד בינואר 2008 כמנהלת אדמיניסטרטיבית באגף שמשרדיו לא נמצאים בבניין העירייה אלא מרוחקים ממנו, מה שאפשר לטענתה למנהלה לבצע כלפיה הטרדות מיניות לאורך השנים.
בתביעה לפיצויים שהוגשה לבית הדין בנובמבר 2018 פירטה העובדת על שלל ההטרדות. בין היתר היא סיפרה שמנהלה נהג להיכנס לשירותים כשהייתה בפנים, לומר לה “את הזונה שלי” ולבקש ממנה להגיע לעבודה עם מכנסי טייץ. במקרה אחר, סיפרה, הראה לה דף עם ציורים של תנוחות סקס ושאל אותה איזו מהן היא אוהבת.
לדברי העובדת מנהלה לא הסתפק באמירות בלבד אלא נהג לגעת בניגוד לרצונה בצווארה, בישבן ובחזה תוך ששאל אותה מדוע היא לא מגיעה עם לעבודה עם שמלה, מה שיקל עליו לגעת בגופה. עוד סיפרה העובדת שמנהלה נהג לצפות יחד עם עובדים אחרים בסרטים פורנוגרפיים במהלך העבודה, וחרף בקשתה שיפסיק או שלפחות ינמיך – המשיך במעלליו המטרידים. העובדת שיתפה שכתוצאה ממעשי הבוס היא פיתחה פוסט טראומה, ובנוסף נזקקה לטיפול זוגי ותרופתי.
“סביבת עבודה מטרידה”
אלמנת הבוס, שבינתיים הלך לעולמו, הכחישה את המיוחס לבעלה. לטענתה הוא פעל באופן תקין ומקצועי לאורך שנות עבודתו בעירייה. גם העירייה טענה שעמדה בדרישות החוק כשפרסמה תקנון למניעת הטרדה מינית בקרב עובדיה ואף מינתה ממונה למניעת הטרדה מינית.
אבל את השופטת דרורי זה לא שכנע. לדבריה, טרם פטירתו הודה הבוס בעצמו בחלק מהמעשים. כך למשל, הוא הודה שבאגף שניהל שררה אווירה מטרידה הכוללת צפייה בפורנו. בנוסף, הוא הודה שניגש לשירותים בזמן שהתובעת הייתה בפנים, תוך שתירץ זאת בדאגה לשלומה עקב החשש שהיא חווה שם התקף אפילפסיה.
עוד הודה המנהל המנוח, כי הציג בפני התובעת ציור של איבר מין זכרי ואף נתן לה ספל עם הכיתוב א.א.א – “אני אוהב אותך”. בהקשר לכך ציינה השופטת שאחד מעובדי האגף העיד שראה מהחלון את המנהל נוגע בתובעת וזמן קצר אחר-כך תלה וילון החוסם את שדה הראייה, עובדה התומכת לכאורה במסקנה שהטריד אותה מינית.
“אין ספק בעינינו שעלה בידי התובעת להוכיח שהייתה חשופה לסביבת עבודה מטרידה ורוויה באווירה מינית”, כתבה השופטת. היא לא חסכה ביקורת גם מהעירייה כשקבעה שהיא לא עמדה בדרישות החוק, ובפרט לא הוכיחה שאכן פרסמה תקנון למניעת הטרדה מינית או סיפקה מספיק הדרכות בנושא לעובדיה.
בנסיבות אלה חויבו אלמנת המנהל והעירייה, ביחד ולחוד, לפצות את העובדת בכ-259 אלף שקל עבור הכאב והסבל שחוותה, הפסדי שכר ופנסיה וכן החזרי הוצאות רפואיות. בנוסף הם חויבו לשלם לה הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 27,600 שקל.
- ב”כ התובעת: עו”ד אריה בנאסולי ועו”ד אריה ברוך
- ב”כ הנתבעת 1: עו”ד אלי סבן
- ב”כ הנתבעת 2: עו”ד יוחאי אלרון
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
- פלונית נ’ אלמונית ואח’
