התעצבן על לקוח שלא שילם, קיבל התקף לב – והוכר כנפגע עבודה

מנגד טען הביטוח הלאומי כי בעל העסק לא הוכיח שהאירוע בכלל קרה ומתי, וכן לא הוכיח את חריגות האירוע והיותו תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו – כנדרש לצורך הכרה בתאונת עבודה.

אוהדי אנגליה לעזרת התובע

לצורך בירור הקשר הסיבתי מינתה השופטת רובוביץ-ברכש מומחה רפואי. מסקנתו הייתה שמתקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודת התובע לבין התפרצות אוטם שריר הלב בקרבו יומיים אחר כך. לדברי המומחה, האירוע בעבודה גרם לתובע לדחק נפשי ניכר ולשרשרת תהליכים שהביאה לערעור פתאומי ביציבות תפקוד הלב.

המומחה הסביר שבהתאם לספרות הרפואית, ככל שסמיכות הזמנים בין קיומו של אירוע חריג כלשהו לבין הופעת אוטם שריר הלב קצרה יותר, כך הקשר ביניהם חזק יותר. להמחשת דבריו הוא ציטט ממחקר בו נמצא כי בעקבות הפסדה של נבחרת אנגליה לנבחרת ברזיל במונדיאל 1998 שיעור האשפוזים הדחופים בגין התקפי-לב ביומיים שלאחר ההפסד עלה דרסטית, ב-21-27%, וירד בהדרגה בימים הבאים.

“מהאמור במחקרים אלו ניתן להסיק כי מרווח זמן של 24 שעות ולעיתים אף למעלה מזה עד שבוע מתחילתו של ‘אירוע חריג’ ועד להופעת אוטם, ענה להגדרה של ‘קיומו של קשר סיבתי'”, נימק המומחה את המלצתו להכיר בתובע כנפגע עבודה.

בתוך כך המומחה דחה את ניסיון הביטוח הלאומי לטשטש את השפעת האירוע בעבודה על התקף הלב, בשל ריצה שערך התובע ביום בו אושפז. המומחה נימק שלא הייתה זו ריצתו הראשונה של התובע, והוא מעולם לא התלונן על כאבים בחזה בזמן מאמץ כך שיש להניח שאילולא האירוע החריג בעבודה – לא היה מקבל את התקף הלב.

השופטת קבעה שחוות דעת המומחה מפורטת ומנומקת. לכן היא אימצה את מסקנתה והכירה בתובע כנפגע עבודה.

ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 4,000 שקל.

• ב”כ התובע: עו”ד משה רוט
• ב”כ הנתבע: עו”ד רועי הררי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

• פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי