דיני עבודה

אפס סובלנות להתבטאויות לאומניות ופיטורי עובדים

בתקופה האחרונה אנו עדים ליותר ויותר התבטאויות לאומניות כגון תמיכה בחמאס, תמיכה בטבח ה 7/10/2023, תמיכה בארגונים פרו פלסטינאים ובפרסומים שמעודדים אלימות בקרב המגזר הערבי. על התנהלות מעסיקים מול עובדים כאלו, בכתבה שלפניכם..
עם תחילת המלחמה קיבלה משטרת ישראל על ידי פרקליטות המדינה הרשאה לפתיחת תיקי חקירה ולעצור עד תום ההליכים, במקרים רבים של פרסומים שעלו ברשתות החברתיות ובמקומות אחרים ובהם תשבוחות למעשי הטרור הנוראיים של חמאס מצד תושבי ישראל.

הגישה כיום היא “אפס סובלנות” כלפי מי שמפרסמים במפורש או במשתמע גילויי תמיכה באויב ובמעשיו כלפי אזרחי מדינת ישראל בכלל וכלפי תושבי עוטף ישראל אשר עברו התקפה קשה מנשוא שעלתה בחייהם של רבים.

בין המקרים בהם נתקלנו היה עובד של הסהר האדום, סייעת בגן ילדים בשרון, סטודנטים ערבים ישאלים באוניברסיטת חיפה ואף עורכי דין שהביעו הזדהות ותמיכה עם חמאס.

בכל המקרים האמורים עולה השאלה האם כמעסיקים של אותם העובדים, יש מה לעשות? האם ניתן לפטר את העובדים האמורים בשל ההתבטאויות שלהם?

הפסיקה קובעת שיש הבדלים בין דיעות שחוסות תחת הגנות של חופש הביטוי ובין התבטאויות שגובלות בהסתה.

אחד העקרונות המשמעותיים במדינה דמוקרטית הוא חופש הביטוי וככזה יש להגן עליו בצורה רחבה, גם אם המדובר בביטויים שמן הראוי שלא היו מוצאים את מקומם בעולם, לא משנה עד כמה הם צורמים או לא נעימים לאוזן השומע. בדרך כלל אין הגבלה על ביטויים הנחשבים פוליטיים בשל ה”פגיעה ברגשות הציבור” ובצידם ישנה הגנה מפני פיטורים או אפליה כאמור בין היתר בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, שם נקבע כי לא ניתן להפלות עובד או מועמד לעבודה על רק לאומני, דעה פוליטית, מגזר וכו’.

יחד עם זאת, במקרים שבהם מדובר בפרסומים שמעודדים הסתה באופן מובהק, יתכן שבהתאם לנסיבות הם עשויים להוות עבירה פלילית ועל כן הם אינם מעוגנים תחת ההגנות הקבועות בחוק.

אם בפיטורי עובדים עסקינן, חשוב לזכור שכאמור חל איסור לפטר עובדים בשל השקפתם או דעתם האישית גם אם פורסמה ברשתות החברתיות וגם אם אינה מקובלת על הכלל. יחד עם זאת, יתכנו מקרים שבהם יובילו ההתבטאויות והפרסומים לפיטורים כאשר מדובר בעובדים בדרגים גבוהים, בעובדי מדינה וכאשר תוכן הפרסום יכול לפגוע במעסיקים.

הגנה על מקום העבודה ותדמיתו יכולה להיות הגנה ראויה בהתאם לנסיבות ולתגובה שפורסמה.

כך למשל במקרה עורכת הדין, יש באמירות שפורסמו על ידה כדי להוות עבירה פלילית ואף מעבר לכך קריאותיה היו שבח והזדהות עם ארגון רצחני כמו חמאס, אינם אמירות שיכולה הדעת לסבול בתפקיד שמהווה שליחות ציבורית. על כן, גם לשכת עורכי הדין נקטה עמדה בעניינה ואף פתחה בהליכים לשלילת רשיונה המקצועי וסילוקה מלשכת עורכי הדין.

גם במקרים אחרים בהם המעסיק מרגיש שהאמירות יכולות לגרום לפגיעה משמעותית באמון לקוחותיו, אשר תוביל לפגיעה כלכלית בעסקו,לפגיעה בשמו הטוב, יכול המעסיק לפעול ולזמן את העובדים לשיחת שימוע ולאחריה לפטר את העובדים לאור הפגיעה המשמעותית בעסקם.

חשוב לזכור, כי בית הדין לעבודה ישקול בכל מקרה גם את האמירות שנאמרו והאם הן חוסות תחת ההגנות של חופש הביטוי מחד ואת הפגיעה במעסיק מאידך ולכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים לפני פתיחה בהליכים משמעתיים או בהליכי פיטורים של עובד שבוחר להתבטא כאמור לעיל.

על הכותב

הילה אהרוני בדרה, עו

הילה אהרוני בדרה, עו"ד

עו"ד לדיני עבודה העוסקת בתחום למעלה מ- 15 שנים, אשר ייצגה חברות, חברות פנסיה וגמל ועובדים רבים בבתי הדין לעבודה.
יועצת משפטית, יזמת בתחום השכר ומשאבי האנוש, בודקת שכר מוסמכת ומרצה בתחומי השכר, דיני עבודה, בקרות שכר מוסמכות, בדיקות שכר ויזמות באוניברסיטאות ומכללות וכן בקורסים המאושרים על ידי משרד העבודה ולשכת רואי החשבון.