המנהל, שעבד במאפייה למעלה מ-16 שנה, תועד במצלמות האבטחה משלשל לכיסו כספים וגונב לחמים. למרות זאת נקבע כי הוא יפסיד רק חצי מפיצויי הפיטורים
מנהל מאפייה שתועד גונב ממנה כספים ולחמים ייאלץ להיפרד מ-50% מפיצויי הפיטורים שלו. כך קבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה, שקיבל חלקית ערעור שהגיש המנהל על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע, לפיה הוא התפטר. השופט אילן סופר קבע שהמנהל פוטר, ובהתחשב בכך שמדובר במעילה בהיקף יחסית קטן – אין הצדקה לשלול ממנו את מלוא הפיצויים. השופטות חני אופק גנדלר ומיכל נעים דיבנר הצטרפו לפסק דינו.
המערער החל לעבוד במאפייה שבאזור הדרום בשנת 2002, תחילה כנהג חלוקה. בשלב מסוים חלה בעלי המאפייה, והמערער התבקש לנהל אותה במקומו. שנתיים לאחר מכן, בשלהי 2018, קיבל המערער מכתב הזמנה לשימוע לפני פיטורים. במכתב הועלו חשדות שהמנהל גונב מהמאפייה כספים ולחמים.
במהלך השימוע אמר המנהל, בין היתר, שהוא “אפילו חצי דקה לא רוצה להישאר” במאפייה וכי “עדיף שנפרד”. בהמשך, דרכי הצדדים אכן נפרדו והם הגישו תביעות הדדיות לבית הדין האזורי בבאר שבע – המנהל לתשלום פיצויי פיטורים והמאפייה לשלילתם עקב מעשי הגניבה.
על יסוד אמירות המנהל במהלך השימוע, החליט בית הדין כי הוא למעשה התפטר וממילא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. מכאן הערעור שהוגש לבית הדין הארצי במאי אשתקד.
לטענת המנהל, טענת הגניבה היא האשמת שווא משוללת יסוד, ובפועל המאפייה לא הוכיחה את הגניבה. עוד טען המערער כי קביעת בית הדין האזורי לפיה הוא התפטר ולא פוטר שגויה, ובנסיבות אלה אין מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.
לעומתו טענה המאפייה שקביעות האזורי נכונות ואין להתערב בהן. כך, ביחס לעניין התפטרות המנהל הדבר עולה במפורש מפרוטוקול השימוע. אשר לעניין הגניבה, קביעת האזורי נסמכה על סרטוני אבטחה שאינם מותירים מקום לספק שהמנהל מעל באמונה ובכספיה. לאור זאת טענה המאפייה שיש לדחות את הערעור.
“רק” שלוש גניבות
תחילה קבע השופט סופר כי קביעת בית הדין האזורי שהמנהל התפטר, שגויה. לדבריו המאפייה היא שיזמה את הליך הפיטורים, וללא יוזמה זו סיום עבודתו של המערער לא היה עולה על הפרק.
אמנם מאמירותיו של המנהל ניתן לחלץ כוונת עזיבה, אלא שלדברי השופט הוא בסך הכול מצא עצמו בסיטואציה בה אינו רצוי עוד במקום העבודה והחליט שלא להילחם נגד הכוונה לפטרו. במצב כזה, קבע השופט, חובתה העקרונית של המאפייה לשלם למערער פיצויים – שרירה וקיימת.
עם זאת, השופט אישר את הקביעה שהמנהל אכן גנב מהמאפייה. חרף האמור, הוא החליט שאין מקום לשלול מהמערער את מלוא פיצויי הפיטורים שצבר במהלך שנות עבודתו המרובות, בסך 207,735 שקל.
הוא ציין כי המערער נתפס רק שלוש פעמים במצלמות מכניס כסף לכיסו, ולא ברור באילו סכומים מדובר. אף ביחס לגניבת הלחמים כתב השופט שאין קביעה מספרית של כמות הלחמים שנגנבו ושל תדירות המעשים. בנוסף לא הוכח שהמערער מכר את הלחמים לאחרים. “לא הוכח כי מדובר בגניבה בהיקפים משמעותיים ובצורה שיטתית”, הדגיש השופט.
על דעת כל חברי הההרכב נקבע שיש להסתפק בשלילת מחצית מסכום הפיצויים בלבד, כלומר 103,867 שקל.
- ב”כ המערער: עו”ד ד”ר אמיר קמינצקי
- ב”כ המשיבה: עו”ד דני אליגון ועו”ד הילה ונטורה
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
- פלוני נ’ נ.כ. מאפיית אבגר 2000 בע”מ
