עובדת מהפיליפינים שהוסעקה על ידי אם לבנות עם אוטיזם טענה כי חלה הרעה בתנאי העבודה שלה לאחר שמטפלת נוספת שעבדה לצדה פוטרה והעבודה הפכה קשה יותר. ביה”ד קבע שהיא לא זכאית לפיצויי פיטורים. למרות זאת היא זכתה ב-73,000 שקל
פיליפינית שעבדה כמטפלת סיעודית והתפטרה על רקע החמרה בכאבי הגב שפקדו אותה לא תוכר כמתפטרת בדין מפוטרת הזכאית לפיצויי פיטורים – כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. השופט הבכיר אייל אברהמי ציין שהתובעת לא צירפה מסמך רפואי כלשהו התומך בתלונותיה, כאשר גם טענתה החלופית להתפטרות מחמת אי תשלום שכר מינימום לא התקבלה. למרות זאת, השופט פסק לטובת המטפלת לשעבר עשרות אלפי שקלים עבור זכויות סוציאליות אחרות שלא שולמו לה, בראשן הפרשותיה לפנסיה.
התובעת הועסקה למשך כשמונה שנים בביתה של הנתבעת בתפקיד של מטפלת סיעודית בשתי בנותיה הלוקות באוטיזם. מתכונת ההעסקה לא כללה מגורים ושינה כאשר לצדה עבדה מטפלת נוספת. בשלב מסוים העובדת הנוספת פוטרה והתובעת נותרה לבדה במערכה. באותה תקופה סבתן של הילדות – אמה של הנתבעת – עברה לגור בבית וסייעה בטיפול בהן.
התובעת לא הייתה שבעת רצון מהתמורות בתנאי עבודתה ולכן הגישה לנתבעת בנובמבר 2019 מכתב התפטרות המודיע על סיום עבודה חודש קדימה. בהמשך הגישה את התביעה לבית הדין וטסה חזרה לפיליפינים.
לטענתה הודעת ההתפטרות באה בין היתר בעקבות השכר ששולם לה, שהיה נמוך משכר המינימום, וכאבי הגב שהלכו והחמירו בעקבות היותה מטפלת יחידה. לשיטת התובעת מדובר בהרעת תנאים המזכים אותה בפיצויי פיטורים חרף התפטרותה. כמו כן נתבעו זכויות נוספות כמו הפרשות לפנסיה.
מנגד גרסה הנתבעת שכל קשר בין טענותיה של התובעת לבין התפטרותה מקרי בהחלט. הנתבעת הסבירה כי בשנה האחרונה להעסקת התובעת היא דיברה על הגעגועים למשפחתה ורצונה לשוב לפיליפינים. בנסיבות אלה היא התחילה לעשות הצגות ולהגיע עם מקל הליכה לעבודה במטרה שהנתבעת תפטר אותה.
לדברי הנתבעת הייתה תקופה של כחודשיים בה התובעת לא עשתה את עבודתה עד שהיה צריך לערב את סוכנות העסקת העובדים ששלחה אותה. מכל מקום, טענה, תנאי עבודתה של הנתבעת לא הורעו. ראיה לכך היא מכתב ההתפטרות שהגישה התובעת שכלל תקופת הודעה מוקדמת, שהרי אם התובעת באמת חוותה הרעת תנאים סביר להניח שהייתה מבקשת להתפטר מיד.
87 שקל
השופט אברהמי כתב שהתובעת לא צירפה מסמך רפואי התומך בטענותיה לכאבי גב שהלכו והחמירו. עוד הוא כתב שבמרבית תקופת העסקתה של התובעת שולם לה שכר מעל המינימום.
ביחס לשנה וחצי בה שולמו לתובעת 87 שקל פחות משכר המינימום החודשי, ציין השופט שמדובר בפער מינורי שנבע מטעות בתום לב של הנתבעת, שאין בינו לבין ההתפטרות קשר סיבתי. זאת שכן מדובר בתקופה שלא הייתה סמוכה להתפטרות, במהלכה התובעת אף לא העלתה תלונות ביחס לפגיעה בזכויותיה.
מכאן שאין לראות בתובעת כמי שהתפטרה בדין מפוטרת, והיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים.
לצד זאת קבע השופט כי על הנתבעת לשלם לתובעת הפרשות לפנסיה בסך 46,566 שקל. הוא הבהיר שזכאותה של התובעת לפנסיה אינה מותנית בזכאותה לפיצויי פיטורים.
בנוסף נפסקו לתובעת 19,076 שקל בגין תשלום שכר עבודה שלא שולם, הפרשי שכר מינימום והפרשי שעות נוספות. הנתבעת חויבה לשאת בהוצאות המשפט שלה, בסך 8,000 שקל.
- ב”כ התובעת: עו”ד אביחי וידהורן
- ב”כ הנתבעת: עו”ד גלעד ברבי
רייס נ’ פלונית
