יוצאים לחו”ל מסיבה זו או אחרת, שימו לב כי רילוקיישן מלא או חלקי לחו”ל מצריך ייעוץ ותכנון מראש כדי למנוע תאונות עתידיות הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת ביטוח לאומי לגבי מיסוי ההכנסות העתידיות מחו”ל, מס יציאה, זכויות ביטוח לאומי וביטוח בריאות ועוד.
ייעוץ והיערכות נכונים מראש ימנעו גם פתיחת הליכים פליליים והגשת כתבי אישום בגין אי דיווח על ההכנסות מחו”ל, אשר החשיפה לגביהם התעצמה מאד לאחרונה לאור מדיניות רשות המיסים לאתר חשבונות בנק בחו”ל של אזרחי ישראל וקבלת מידע עליהם מרשויות המס מחו”ל.
למען הסר ספק, האמור במאמר זה רלבנטי לא רק ליוצאים לחו”ל, אלא גם לאזרחי ישראל השוהים כבר בחו”ל לאורך זמן.
פקודת מס הכנסה קובעת חבות במס בישראל בשיטה הפרסונאלית. המשמעות היא, כי יחיד אשר עונה להגדרת “תושב ישראל”, יחויב בתשלום מס לרשות המסים בישראל על הכנסותיו האקטיביות והפאסיביות, בין אם הפיק אותן בישראל ובין אם מחוץ לישראל.
הגדרת “תושב ישראל” בסעיף 1 לפקודה קובעת כי יחיד עונה להגדרה זו ככל שמרכז חייו בישראל. לשם כך, יש לבחון את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלו. בין היתר, יש לבחון את מקום ביתו הקבוע, מקום שהיית בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים ועוד.
חלק מבחינת מרכז החיים, הוא מבחן “חזקת ימים”: יחיד ייחשב ל-“תושב ישראל“, אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או אם שהה בישראל לפחות 30 ימים וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היו 425 ימים. נציין, כי חזקות אלו ניתנות לסתירה הן ע”י היחיד והן ע”י פקיד השומה, כך שאי התקיימות החזקות אינה שוללת אוטומטית את הזיהוי כתושב חוץ. בנוסף, לגבי חזקות הימים ניתנה על ידי רשות המיסים הקלות לגבי שהייה בישראל בתקופת הקורונה.
יחיד אשר לא יוכיח כי מרכז חייו עבר לחו”ל, ברילוקיישן מלא, יחויב לדווח לרשות המיסים על כלל הכנסותיו לרבות מחו”ל, ויתחייב במס בישראל בהתאם לשיעורי המס הנהוגים בישראל, בניכוי המס ששילם בחו”ל. לפיכך, כדאי לקבל ייעוץ ולבחון מראש את יישום מבחני מרכז החיים לפני המעבר לחו”ל ובוודאי תוך כדי השהייה בחו”ל.
בנוסף, במסגרת סעיף 100א לפקודה נקבעו הוראות ל-“מס יציאה” מישראל. סעיף זה קובע מהו הדין לגבי נכסיו של נישום אשר עשה רילוקיישן לחו”ל וחדל להיות “תושב ישראל”. ככלל מס היציאה יחושב באופן לפיו הנכסים ייחשבו כאילו נמכרו ביום ההגירה מישראל, אך ניתן לדחות את תשלום המס עד למועד מכירת הנכסים בפועל.
נוסיף ונציין, כי מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, וחלקן כוללות התייחסות שונה לאופן קביעת התושבות, הוראות על ניכוי המס במקור, והוראות בדבר זיכוי מן המס הזר בחישוב חבות המס בישראל. הוראות האמנות למניעת כפל מס גוברות על הוראות בדין המקומי הישראלי.
מבחינת ביטוח לאומי : “תושב ישראל” חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור מהכנסותיו. מנגד “תושב חוץ” פטור מתשלום דמי הביטוח אך הוא אינו זכאי לזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי ואף לא לסל הבריאות. מבחן התושבות ייקבע בראש וראשונה לפי מיקום בית הקבע של התושב ובמקביל גם לפי שאר מבחני מרכז החיים הנוהגים במס הכנסה.
רבים הם אלו העונים לקריטריונים של מעמד תושבי חוץ, וממשיכים לשלם דמי ביטוח בישראל, למרות שבפועל בעת שינסו לממש את זכויותיהם לפי חוק ביטוח לאומי (קצבת נכות, קצבת זיקנה וכדומה) או את זכותם לסל בריאות, הם יגלו כי המוסד לביטוח לאומי יטען כי הם תושבי חוץ ולכן אינם זכאים לזכויות אלו, אפילו אם שילמו דמי ביטוח באופן קבוע בכל שנות שהייתם מחוץ לישראל.
לצורך ניתוק התושבות מישראל לגבי ביטוח לאומי נדרשת פניה יזומה למוסד לביטוח לאומי אשר תכלול הצהרה על ניתוק התושבות מישראל. בנוסף, יחיד השוהה בחו”ל יותר מחמש שנים צפוי לקבל הודעה מהמוסד לביטוח לאומי, כי הוא אינו מוכר יותר לעניין הזכויות בחוק ביטוח לאומי ובריאות. אך ביכולתו לערער על קביעה זו במועד שנקבע לכך בחוק.
שימו לב, כי גם לעניין שמירת הזכויות בביטוח לאומי ליחיד שהיגר מישראל, קיימות אמנות ביטוח סוציאליות בין ישראל למדינות אחרות, לפיהן יהיה רצף זכויות גם בעת ההגירה לחו”ל בהתאם לקבוע בכל אמנה.
מובהר בזה כי האמור לעיל, אינו מכיל את כל האבחנות לזיהוי תושב ישראל או תושב חוץ, את זיהוי חבויות המס את החבויות והזכויות לפי חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות, לגבי היוצא לחו”ל, ברילוקשיין מלא או חלקי.
כדי להימנע מתאונת מס עתידיות, ומפתיחת הליכים פליליים בגין אי דיווח והשמטת הכנסות. אנו ממליצים, כי יחיד המעוניין לעשות רילוקיישן מלא או חלקי לחו”ל, יקבל ייעוץ מראש בנוגע לניתוק תושבותו מישראל, אשר תכלול את היבטי מס הכנסה והיבטי ביטוח לאומי בהקשר לאופי יציאתו לחו”ל.
