הרבה קבלנים וחברות בתחום הבנייה נחשפים לתביעות של עובדים לשעבר. לא אחת התביעה מוגשת לבית דין שאין לו סמכות מקומית וחשוב לטעון זאת בהזדמנות הראשונה
התופעה שלפיה עם סיום יחסי העבודה העובד מגיש תביעה לבית הדין לעבודה ידועה ומוכרת. לעיתים מדובר בתביעות בודדות ולעיתים ב”מבול” של תביעות, במקרה בו החברה מעסיקה כמות גדולה של עובדים כגון פועלים ומנהלי עבודה.
מעסיקים שמגיע אליהם כתב תביעה מסוג זה צריכים לבצע מספר בדיקות לגבי הסעדים המתבקשים: שעות העבודה/שעות נוספות, וותק ענפי, סיווג ענפי, נסיעות, ימי חג וחופשה ועוד.
ואולם, עוד לפני שצוללים לעומק כתב התביעה, חשוב לברר האם לבית הדין שאליו היא הוגשה יש בכלל סמכות מקומית.
תקנה 3א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) מסדירה את מקום השיפוט של בתי הדין לעבודה. התקנה קובעת כי בית הדין המוסמך הוא “בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה”;
בהזדמנות הראשונה
מעסיקים רבים בענף הבנייה נחשפים לתביעות המכונות “תביעות העתק הדבק”, שלעיתים מוגשות באופן סיסטמתי לבית דין ספציפי ללא קשר לסעיף שהוזכר לעיל.
בהקשר זה חשוב לדעת שבפסיקה נקבע כי טענה בדבר סמכות מקומית יש לטעון בהזדמנות הראשונה. לפיכך, יש לשים לב האם בכתב התביעה יש התייחסות למיקום הגיאוגרפי של משרד המעסיק או מקום העבודה האחרון בפועל.
להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון
במקרה שטיפלתי בו לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את בקשתי למחיקת התביעה רק מהסיבה שהתובע לא הצליח להוכיח את מיקום העבודה ומכאן את הסמכות המקומית. (אמנם מחיקת התביעה אין פירושה חוסר האפשרות להגישה מחדש בעתיד, אך הניסיון מלמד כי תביעות שנמחקו לא תמיד מוגשות שוב).
במקרה נוסף, טענת חוסר הסמכות המקומית התפתחה לקבלת בקשה לערובה להבטחת הוצאות הנתבעת ופסיקת הוצאות נגד התובע. מדובר היה בעובד פלשתינאי שהגיש תביעה כנגד חברת בניה בה הועסק. התביעה הוגשה לבית הדין האזורי בבאר שבע ואולם משרדה הרשום של הנתבעת הוא בלוד ואתרי העבודה באותן שנים היו במודיעין.
כבר בכתב ההגנה ובקדם המשפט הועלתה טענת חוסר סמכות של בית הדין לדון בתביעה ואכן, לאחר בירור שנעשה ממול התובע (שציין כי העבודה התבצעה במודיעין) נקבע שהתביעה תעבור לבית הדין האזורי בתל אביב והתובע חויב בהוצאות של 500 שקל.
התביעה כאמור הועברה לבית הדין בתל אביב, אך התובע לא שילם את ההוצאות שנפסקו נגדו ונפתחה האפשרות להגיש בשם הנתבעת בקשה לערובה להבטחת הוצאותיה.
בקשתנו התקבלה והתובע חויב להפקיד בקופת בית הדין 2,000 שקל לפני שיוכל להמשיך את ההליכים, אחרת התביעה תימחק.
מכאן, שהיוועצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה ובהסכם הקיבוצי בענף, מיד עם קבלת כתב התביעה, יכולה לעיתים רבות להיות גורם מכריע בהתנהלות התיק.
לא בגדר המלצה
לסיום, כל קבלן שאני פוגשת שואל אותי: “מה יהיה עם התביעות האלו?”
התשובה היא פשוטה. על הקבלנים לזכור כי חלים עליהם כל חוקי העבודה וההסכם הקיבוצי בענף הבניין ובכלל זה יש לדאוג לכרטיסי שעות חתומים על ידי העובד, הודעה לעובד, ביצוע פיטורין בתום לב ועוד.
זכרו כי לא מדובר בהמלצות אלא בחובתכם לפי חוק. מילוי הדרישות שבחוק עשוי להפחית את מספר התביעות ולהקטין את מידת הסיכון לנזק כלכלי משמעותי במידה שתוגש נגדכם תביעה.
אמנם, בענף “הבניין חייב לרוץ תוך כדי ביצוע” אך מידי פעם יש לעצור ולבחון איך מתנהלת העסקת העובדים אצלכם בחברה.
* עו”ד מאיה אריאלי מתמחה בדיני עבודה ובהסכם הקיבוצי שבענף הבניין
