המשרה צומצמה לפני שהעובדת בישרה על הריונה: חוקי?

היקף המשרה צומצם עקב קשיים כלכליים של המעסיקה כשעוד לא ידעה על ההריון. למרות זאת, היא חויבה לפצות את העובדת משום שפנתה לקבל אישור מהממונה על עבודת נשים באיחור ולא מיד כשנודע לה על כך

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה של עובדת שהיקף משרתה צומצם בזמן שהייתה בהריון. יום לאחר שהודיעו לה על הצמצום עקב קשיים כלכליים של החברה, הודיעה העובדת שהיא בהריון והתנגדה לשינוי. השופטת דגית ויסמן קבעה שהמעסיקה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים האוסר על פגיעה בהיקף משרה של עובדת בהריון, כיוון שלא פנתה לממונה על החוק לקבל אישור לכך מיד כשנודע לה על ההיריון. עם זאת, בחישוב גובה הפיצוי התחשבה השופטת בכך שברור כי ההחלטה על צמצום המשרה לא הייתה בגלל ההיריון.

התובעת עבדה אצל הנתבעת, כוכבית סטארפון ישראל בע”מ – חברה פרטית העוסקת בפיתוח אפליקציה לטלפונים סלולאריים ושיווקה, החל מיוני 2017 ועד להתפטרותה בסוף 2018, בתפקיד עוזרת מנהלת משרד.

ביוני 2018, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה, היא הודיעה לעובדת על הכוונה לצמצם את היקף עבודתה ממשרה מלאה לחצי משרה.

בתביעה שהגישה סיפרה התובעת כי יום לאחר שהודיעו לה על הכוונה לצמצם את משרתה, היא סיפרה למנהליה שהיא בהריון ובהמשך ביקשה שלא לצמצם את המשרה שכן הדבר יפגע בהכנסתה החודשית ובמענק הלידה שהיא צפויה לקבל.

המנהלים דחו את בקשתה העובדת, שהמשיכה על דעת עצמה לעבוד במכסת שעות של משרה מלאה, אך לאחר כחודשיים שכרה הופחת לשכר של חצי משרה.

בספטמבר אותה שנה פנתה המעסיקה לממונה על חוק עבודת נשים לצורך קבלת אישור על צמצום המשרה, ובדצמבר קיבלה את האישור. באותו חודש התובעת ילדה, התפטרה לצורך גידול הילד, והנתבעת שילמה לה את הפרשי השכר בגין החודשים שבהם עבדה משרה מלאה וקיבלה שכר של חצי משרה.

משכך התובעת דרשה פיצויים על הלנת השכר, צמצום משרתה לפני שהתקבל היתר לפי חוק עבודת נשים, עוגמת נפש, החזרי נסיעות, דמי חגים ואי מתן הודעה על שינוי תנאי העסקה.

הנתבעת טענה להגנתה שהתובעת הסכימה לעבודה בחצי משרה. עוד היא טענה כי בנוגע לתשלום השכר פעלה בתום לב ולפי ייעוץ משפטי שקיבלה, ומיד בסמוך לאחר החלטת הממונה על עבודת נשים שילמה לתובעת את מלוא שכרה.

הייתה צריכה לפנות מיד

השופטת ויסמן קבעה שאין חולק שהמעסיקה צמצמה את משרתה של העובדת מבלי לקבל אישור לכך בהתאם לחוק עבודת נשים. הנתבעת אומנם פנתה לממונה לאחר שלושה חודשים, אך השופטת קבעה כי היה עליה לעשות זאת מיד עם היוודע העובדה בדבר ההיריון, ולכן התובעת זכאית לפיצוי.

עם זאת, השופטת התחשבה בכך שההחלטה על צמצום המשרה נבעה ממצב כלכלי קשה ולא בגלל ההיריון, ובכך שהנתבעת כן פנתה לבסוף לקבל אישור ושילמה את הפרשי השכר לתובעת. לפיכך היא העמידה את הפיצוי בגין רכיב זה על 20,000 שקל.

באשר להלנת שכר, השופטת קיבלה את גרסת המעסיקה כי טעתה וסברה בכנות שבמכיוון שצמצום המשרה לא קשור להיריון, מתקיים חריג בחוק שלפיו ההיתר לצמצום המשרה יחול בדיעבד ולא רק מעת מתן ההיתר. למרות זאת, נקבע פיצוי בסך 1,000 שקל בגין מספר איחורים בתשלום השכר החודשי.

עוד נפסק לתובעת פיצוי של 9,017 שקל בגין החזרי נסיעות שלא שולמו לה.

בתוך כך, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, דמי חגים והודעה על שינוי תנאי העסקה נדחתה, ונקבע שיש לקזז לטובת הנתבעת סכום של 5,170 שקל בגין הפרשות שבוצעו לקרן הפנסיה ביתר.

לא נפסקו הוצאות.

• ב”כ התובעת: עו”ד רועי גיל
• ב”כ המעסיקה: עו”ד אושר בן עזרי

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.