ביום 22/11/2021 דחה ביה”ד האזורי (ב”ל 32914-11-19) את תביעתה של זוהר צברי (להלן: המבוטחת) וקבע כי דמי הלידה ישולמו לה עפ”י השכר לפי בסיס השכר טרם העלאת השכר לפני הלידה.
תמצית עובדתית
* המבוטחת החלה לעבוד משנת 2012 בחברה (להלן: החברה) שבבעלות בעלה.
* בתחילת עבודתה הועסקה כמזכירה ובהמשך קודמה למנהלת משרד.
* ב- 19/1/2019 ילדה את בתה; הביטוח הלאומי (להלן: הב”ל) חישב את הגמלה עפ”י בסיס הכנסה חודשית בסך כ- 11,000 לחודש, על יסוד השכר עד אפריל 2018.
* לטענתה בסיס השכר היה צריך לעמוד על סך כ- 33,000 ₪, סכום אותו לטענתה השתכרה, בפועל, מעבודתה בחברה בחודשים שקדמו ללידה.
* הב”ל קבע מכוח סמכותו בסעיף 298 לחוק, כי לא הייתה סיבה לעליה המשמעותית בשכר, ולא הוכח כי הייתה הצדקה לשילוש שכרה של המבוטחת, ובעיתוי שבו הועלה השכר.
* עוד הוסיף כי הקפיצה בשכר המבוטחת לא שיקפה את השכר הראוי שצריכה הייתה לקבל, בשים לב לעובדה שבעלה של המבוטחת הוא מנהל ובעל מניות בחברה.
ביה”ד קובע בהחלטתו כי:
* התגלו אי דיוקים וסתירות בעדויות ובתצהירי בני הזוג.
* “מהלך זה של הגדלת השכר התאפשר לאור הקשר המשפחתי בין התובעת לבין מר צברי, בעלה ובעל המניות בחברה”.
* אין מדובר בהגדלת שכר אמיתית ועניינית שנעשתה לפי היקף העבודה, או בעקבות שינוי מהותי שחל בתפקידה של המבוטחת באותה נקודת זמן. מהלך זה נועד אך כדי “להגדיל באופן פיקטיבי את דמי הלידה” שמשולמים ע”י הב”ל.
* ככלל, פקיד הב”ל “רשאי לבחון את ההכנסה לה טוענת התובעת. כאשר השכר גדל באופן חריג קודם ללידה, מצדיק הדבר בחינה יסודית של הסיבות להגדלת השכר”.
התביעה נדחתה, וביה”ד הורה כי תשלום דמי הלידה יהיה על פי השכר המדווח ששולם בפועל עד חודש אפריל 2018, כפי שטען הב”ל.
בשולי הדברים
* הב”ל העלה טענה שלפיה כלל לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המבוטחת למעסיק (הבעל). מאחר והעניין הועלה בשלבים מאוחרים מדי של הדיון המשפטי, הנושא לא נדון.
* אם היה נקבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, הרי שהב”ל לא נוהג לחזיר את דמי הביטוח ששולמו בעד קרוב המשפחה, אלא כפוף לתנאים מסוימים.
* נושא העסקת קרובי משפחה עולה בעת הגשת תביעות לגמלאות מחליפות שכר.
יש להקפיד הקפדת יתר על העסקה אמיתית ותשלום שכר ריאלי ומידתי.
