בעל המסעדה טען כי שילם למנהל המשמרת שכר גלובאלי משום שמדובר במשרת אמון. נקבע שניתן היה לערוך רישום מדויק של שעות העבודה ויש לשלם לעובד עליהן
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של מנהל משמרת במסעדת שווארמה שטען כי שולם לו שכר חודשי גלובאלי אף שעבד שעות נוספות בהיקף ניכר. המעסיק טען שהתובע עבד בתפקיד ניהולי בכיר ומדובר במשרת אמון. השופט יוסף יוספי התרשם שהתובע אכן עבד שעות ארוכות ולא קיבל עליהן תמורה. הוא ציין כי אף שהתובע הועסק בתפקיד ניהולי, המעסיק יכול היה לערוך רישום מדויק של שעות העבודה בקלות. המעסיק חויב בתשלום שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ועוד.
התובע עבד כאחראי משמרת במסעדת שווארמה באשדוד. בתביעה שהגיש נגד המעסיקה הוא תבע פיצוי בגין אי מתן טופס הודעה לעובד, שעות נוספות, דמי הבראה, דמי נסיעות, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים ועוגמת נפש.
לטענת התובע המעסיקה לא החתימה אותו על הסכם עבודה ולא מסרה לו “הודעה לעובד” בדבר תנאי עבודתו. לדבריו, הצדדים סיכמו על משכורת חודשית של 8,500 שקל נטו והוא לא תוגמל עבור שעות נוספות אף שעבד הרבה מעבר לשעות העבודה הרגילות, והוא זכאי לגמול שעות נוספות בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר. בנוסף הוא טען כי התפטר בדין מפוטר עקב הרעת תנאים ומצב בריאותי לקוי, ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
המעסיקה טענה מנגד שהתובע ניהל את המסעדה בפועל. מדובר בתפקיד בכיר הדורש מידה מיוחדת של אמון ולכן קיבל שכר גלובאלי ללא שעות נוספות. לטענתה, לאחר שהועלו נגד התובע חשדות לגניבה מהמסעדה הוא הפסיק להגיע לעבודה, ובכך למעשה התפטר.
הנתבעת הגישה תביעה נגדית על סך 230,000 שקל, בה ביקשה לקזז לתובע אי מתן הודעה מוקדמת מצדו, ימי חופשה שנתנה לו ביתר, הלוואה עבור רכב שנתנה לו ובגין נטילת חומרי ניקוי ובשר מהמסעדה ללא רשות.
עבד שעות ארוכות
השופט יוסף יוספי קיבל את התביעה ברובה, אך דחה את טענת התובע לפיטורים שלא כדין. השופט התרשם שאכן התובע עבד שעות ארוכות וציין כי למרות שמדובר בתפקיד ניהולי, אין בכך להצדיק אי תשלום עבור שעות נוספות. השופט הסביר כי לפי התיקון לחוק הגנת השכר כאשר מעסיק לא עורך רישום של שעות העבודה, נוצרת חזקה לפיה העובד עבד בשעות נוספות בהיקף של 60 שעות לחודש.
במקרה זה יכול היה המעסיק בקלות לערוך דוח שעות, ומשלא עשה זאת התובע זכאי לתשלום שעות נוספות לפי החוק.
טענות התובע לדמי נסיעות, תשלום הבראה והפרשות לפנסיה התקבלו גם הן משלא הוכח אחרת על ידי המעסיקה.
עם זאת, השופט התרשם שהתובע יצא לחופשת מחלה לאחר שהנתבעת חשדה שאינו מתנהל כשורה. מצב זה לא עונה על ההגדרה של התפטרות עקב הרעת תנאים, והתובע לא זכאי לפיצויי פיטורים.
התביעה הנגדית שהגישה הנתבעת נדחתה ברובה, למעט 36,000 שקל שנקבע כי יש לקזז בגין יתרת שווי רכב ומוצרי ניקוי שקיבל התובע. הטענות לגניבה נמצאו חסרות בסיס ונדחו.
סך הכל, בגין אי מתן הודעה לעובד, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי נסיעות, הפרשות לפנסיה ושכר עבודה (ובקיזוז 36,000 שקל) נפסק לתובע פיצוי בסך 337,317 שקל, בתוספת 56,00 הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד.
- ב”כ העובד: עו”ד רועי גיל
- ב”כ המעסיקה: עו”ד אשר קדוש
