המורה סיפרה שכשניגשה להכין קפה מורה אחר נגע בישבנה ודרש “כפיות”. בית הדין קבע שהוא באמת רצה כפית לקפה. משרד החינוך יפצה מכיוון שלא התייחס כראוי לתלונה
השופט כאמל אבו קאעוד קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישה מורה על רקע הטרדה מינית והתנכלות. טענת המורה כי אחד המורים האחרים בבית הספר הטריד אותה מינית נדחתה. עם זאת השופט חייב את משרד החינוך לפצות את המורה מאחר שלא התייחס לתלונתה ולא מנע ממנהל בית הספר ומהמורה שנגדו התלוננה להתנכל לה.
התובעת סיפרה שבמאי 2017 התעורר ויכוח בינה לבין מורה אחר בחטיבת הביניים שבה הם מלמדים. בסמוך לאחר מכן הם נפגשו בעמדת הקפה בחדר המורים.
היא פנתה להכין לעצמה שתיה חמה ונוכחה לדעת שמלאי הכפיות אזל ולכן היא מזגה לעצמה קפה ישירות מהמארז. לפתע הגיח מאחוריה המורה, דחף אותה לעמדת הקפה, פתח ביד שמאל את מגירת הכפיות, ואת ידו הימנית הניח על ישבנה תוך שהוא מחייך ומודיע לה כי הוא “רוצה כפיות”.
בישיבה שהתקיימה כשבועיים לאחר מכן אצל מנהל בית הספר, בה נכח אותו מורה, היא סיפרה למנהל על האירוע אלא שהוא קטע את דבריה, התבדח על נושא “הכפיות” ואף ביקש שהיא תתנצל בפני אותו מורה ותמשיך לעבוד עמו.
לטענתה, בחודשים שלאחר מכן המנהל והמורה התנכלו אליה במספר הזדמנויות. במאי 2018 היא שלחה באמצעות בא כוחה מכתב למשרד החינוך בו פירטה את אשר עברה, אך לא זכתה להתייחסות.
משרד החינוך טען בתגובה כי השהה את הבירור הפנים משרדי בפרשה לנוכח חקירה משטרתית שנפתחה. בהמשך, נסגר התיק נגד המורה בעילה של חוסר אשמה והבירור הפנים משרדי נמשך וטרם הסתיים.
הוא הכחיש את טענות התובעת להתנכלות ולהתעמרות וטען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו.
כתף קרה
השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהיר כי בניגוד לכתב התביעה, בגרסתה במשטרה שללה התובעת כוונה מינית מצד המורה, ותיארה אירוע של תקיפה ובריונות.
הוא הגיע למסקנה שהמורה ביקש מהתובעת לפנות את עמדת הקפה, ניסה לגשת למגירת הכפיות, וכשהתובעת התמהמה, אולי במפגיע, הוא “עשה דין לעצמו” ופילס לעצמו דרך לעמדת הקפה תוך שהוא פוגע בתובעת בפזיזות ובחוסר אכפתיות, וידו נוגעת בגבה ובישבנה ללא משים וללא הקשר מיני.
כמו כן השופט לא השתכנע שהמורה התכוון לעורר קונוטציה מינית כלשהי בביטוי “אני רוצה כפיות”, אלא התכוון באמת ובתמים כי הוא מבקש לגשת למגירת הכפיות.
בנסיבות אלה הוא דחה את התביעה להטרדה מינית.
עם זאת, הוא קיבל את טענות התובעת כי לאחר המקרה המנהל גיבה את המורה והיא לא מצאה אוזן קשבת לתלונותיה. זאת ועוד, המנהל דקדק עמה והפעיל את סמכותו כלפיה ביתר עוז בשל תלונותיה, התנהלות המגיעה לכדי התנכלות על רקע תלונתה על הטרדה מינית, בניגוד לחוק.
עוד קבע השופט כי הוכח שהמדינה גררה רגליים בטיפול בתלונה, ולמעשה לא עשתה דבר והותירה את התובעת בסערת רגשות שהלכה והתעצמה משך חודשים רבים. “מנהל בית הספר לעג לה והמדינה הפנתה לה כתף קרה”, כתב.
בסופו של דבר חויבה המדינה לשלם לתובעת 10,000 שקל בגין התנכלות, 10,000 שקל בגין הפליה על רקע הגשת תלונה על הטרדה מינית ו-50,000 שקל בגין אי נקיטת אמצעים לבירור התלונה ולמנוע התנכלות.
בנוסף חויבה המדינה בהוצאות בסך 1,500 שקל ובשכ”ט עו”ד בסך 15,000 שקל.
- ב”כ התובעת: עו”ד שמלה שלמה
- ב”כ משרד החינוך: עו”ד בן מדניק מפרקליטות מחוז ת”א
- ב”כ המורה: עו”ד רמי גזמאוי
