בהחלטת ועדת הערר לענייני מענקי קורונה, נקבע כי קבלנים העוסקים בעבודות מתמשכות וקבלני בניין, זכאים לאופן חישוב נוסחה למענק בגין הקורונה באופן מיוחד, ואין לשלול את זכאותם למענק בכלל. ממש כפי דעתנו במאמרנו בעניין מיום 4.1.2021.
סוגיה זו נדונה בוועדת הערר לענייני קורונה בעניין חברת הגר רם (ערר 1070-21, הגר רם תשתיות בע”מ נ’ רשות המסים, ניתן ביום 22.6.2021), אשר הגישה ערר על החלטת רשות המסים, לפיה נקבע כי החברה לא זכאית למענק הוצאות קבועות כיוון שאינה “עוסק” כקבוע בסעיף 5 להחלטת הממשלה, משום שבשנים 2019 ו- 2020 ביצעה עבודות מתמשכות מעל שנה.
בהתאם להגדרה של עוסק בחוק המענק, יש החרגה לגבי: “מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2019 ו- 2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה מתמשכת שמשך ביצועה מעל שנה.
הגר רם טענה כי תכלית ההחרגה הייתה להחריג עוסקים שאין יכולת לבקר ולהעריך את מחזור העסקאות שלהם, עסקים שאין לגביהם דיווחים לרשות המסים, או עסקים שמחזור העסקאות שלהם נקבע ע”י העוסק עצמו. הגר רם טענה כי בפועל אינה מדווחת מזה שנים בהתאם לסעיף 8א ומעולם לא התעוררה בעיה עם רשויות המס. הגר רם מדווחת בשיטה מחמירה מהוראת סעיף 8א, שכן היא מדווחת על כל הכנסה עם קבלתה ולא רק לאחר שהשלימה 25% מהעבודה.
לטענת רשות המסים, גם אם הכנסתו של עוסק המחויב בדיווח לפי סעיף 8א ירדה בתקופת הזכאות, אין המדובר בהכנסה שנמנעה ממנו ולעולם לא יקבלה, אלא אך בהכנסה שנדחתה בלבד, כיוון שהתשלום עבור העבודה מתקבלת לאורך תקופה ארוכה מעל לשנה.
סעיף 8א לפקודה קובע הוראות בדבר אופן הדיווח על הכנסות המתקבלות בתמורה לעבודה מתמשכת, שהרלבנטית לענייננו קבועה בסעיף 8א(ב)(1) לפקודה, לפיה על הנישום לדווח על הכנסה מעבודה מתמשכת בשנה בה השלים 25% משווי או היקף העבודה, ולאחר מכן לדווח בכל שנה על ההכנסה שנצמחה לו בהתאם לחלק העבודה שהשלים באותה השנה.
סעיף 8א(א) מגדיר “עבודה ממושכת” כדלקמן:
“עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות בניה בבניין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בנין בידי בעלו”
הגדרה זו היא דו משמעית לעניין עבודות בנייה. ניתן לפרשה כחלה על עבודות בנייה אם משך ביצוען עולה על שנה, וניתן לפרשה כחלה על עבודות בנייה שמשך ביצוען אינו עולה על שנה.
ההחרגה שבהחלטת הממשלה מחדדת וקובעת כי תחול רק על מי שסעיף 8א לפקודה חל על הכנסתו “בשל עבודה מתמשכת שמשך ביצועה מעל שנה”.
ועדת הערר דחתה הן את עמדת הגר רם והן את עמדת רשות המיסים, וקבעה כי הפרשנות המגשימה את תכלית החלטת הממשלה ותכלית ההחרגה באופן הרמוני, היא כי לראות את ההחרגה כ-“חזקה ניתנת לסתירה”. על הניזוק להראות כי קיים קשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין משבר הקורונה. יתרונה של פרשנות זו הוא בכך שהיא מאפשרת להגשים את תכלית ההחרגה במקרים ובמידה המתאימים לכך.
אמנם, ראיית החזקה כחזקה חלוטה “חוסכת” את הצורך לבחון כל מקרה לגופו, אבל יתרון זה נסוג מפני החסרונות המהותיים של החזקה החלוטה (הכוללים בין היתר שלילה גורפת של המענק, גם מקום בו רק חלק קטן מההכנסות התקבלו בעד עבודות מתמשכות). ראיית ההחרגה כחזקה הניתנת לסתירה מקלה על רשות המסים בכך שמעבירה את נטל ההוכחה לקיום הקשר הסיבתי אל מבקש המענק.
ועדת הערר קבעה כי לא ניתנה לחברה הזדמנות אמיתית להוכיח את הקשר הסיבתי. משכך, יש להחזיר את הבקשה למענק לבחינת רשות המסים, לצורך בדיקת הקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים לבין משבר הקורונה ולתת להגר רם מענקים בהתאם.
אנו חוזרים ומזכירים, כי בנוסף לנקיטת עמדה זו בתביעות, השגות וערערים כפי שהבענו דעתנו במאמרנו בעניין זה מיום 4.1.2021, הרי ניתן גם להגיש בקשות לתיקוני תביעות שהוגשו בהתאם.
