ביה”ד הארצי (עב”ל 15414-08-20) דחה ביום 13/05/2021 את ערעורה של חברת רמת בטיחות בע”מ (להלן: החברה) וקבע כי חיוב דמי ביטוח בגין שווי רכב שהועמד לטובת קציני בטיחות בתעבורה שעובדים בחברה, כפי שערך המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל), הינו תקין ונכון.
תמצית עובדתית
• בעניין התמצית עובדתית, טענות החברה, ופסק דינו של ביה”ד האזורי המנומק לכל אחת מקביעותיו החדות, ראה במבזק 838 מיום 16.7.2020.
• החברה ערערה על פסק הדין האזורי לבית הדין הארצי.
• פסק הדין בארצי הינו קצר ותמציתי ואינו חוזר על העובדות וטענות הצדדים. מנוסח הפתיח לפסק נראה כי החברה ערערה “רק” על עצם אפשרות הטלת החיוב בדמי ביטוח בגין שווי רכב, ולא חזרה על טענות חיוב לפי “יומן רכב ממוחשב” ולא על פי תקנות שווי רכב, וגם לא על טענת אי חובת גילום המס.
פסק הדין בביה”ד הארצי
ביה”ד דוחה את הערעור, תוך שהוא מקבל במלואם את נימוקי הפסק בביה”ד האזורי מבלי לפרטם שוב.
ביה”ד הארצי קובע כמה קביעות קצרות מנחות, שבחלקן אוזכרו בפסק ובנימוקים של ביה”ד האזורי:
• פקיד גביה של המל”ל מוסמך לקבוע את הכנסת העובד שממנה יש לנכות דמי ביטוח.
• פקיד הגביה אינו מחוייב לסמוך על הדוח שמגיש לו המעסיק, לעניין חיובם של העובדים בדמי ביטוח.
• כעולה מהלכת ביהמ”ש העליון בעניין אמי פרטס, שומת הניכויים של העובדים שונה ונפרדת משומת מס הכנסה של החברה עצמה. כך, שגם אם שומת המס של החברה נתיישנה הרי יתכן ששומת הניכויים של עובדי החברה עדיין פתוחה וניתנת לקביעה שומתית, וכך ארע במקרה דנן.
• אף שיש לשאוף לזהות שומתית בין רשות המיסים לבין המל”ל (לפי הלכת גדות), הרי שישנם חריגים בהן תתאפשר שונות, כגון הלכת דהוקי (שלילת קיזוז הפסדים מחברה משפחתית, מהכנסות דמי ניהול שגבה הנישום המייצג מהחברה המשפחתית, לעניין חיוב דמי הניהול במלואם, בדמי ביטוח). (ראה מבזק 879 מיום 27.5.2021)
כך גם במקרים כגון המקרה דנן בו לא נעשתה כלל שומה פוזטיבית של רשות המיסים בעניין הניכויים, והשומת הניכויים העצמית שהוגשה, התיישנה, ללא בדיקה עניינית של הסוגיה. גם במקרה כזה, יש אפשרות לסטיה מעקרון האחידות, ויכול המל”ל לקבוע שומת ניכויים שונה מהשומה העצמית שנתיישנה לעניין מס הכנסה.
סוף דבר – הערעור נדחה.
