דיני עבודה

מכתב המלצה כחרב פיפיות

מה עושים כאשר עובד מפוטר/מתפטר מבקש מכתב המלצה ? כלל ידוע הוא כי ביחסי עבודה אין סימטריות בין העובד לבין המעביד. העובד ידחה מחלוקות עם המעביד עד ליום שבו יפוטר או יתפטר מעבודתו.

כך כדוגמא עובד, שעדיין עובד, יבחר “למחול” למעביד אשר “מעגל פינות” מקצץ לו בשעות הנוספות ו/או מחשב שלא כדין את ימי ההבראה ו/או החופשה. כל התרופות בגין עוולות אלו יחכו למועד בו יפוטר העובד ו/או יתפטר ואז העובד יזכר לעמוד על זכויותיו המלאות.

במקרה שהעובד יתפטר – הוא ישהה את החלטתו להתפטר עד לרגע האחרון, עד שיש לו ודאות מלאה לעניין מקום עבודתו הבא. בדר”כ עובד שכזה לא ידרש למכתב המלצה וככל שכן ידרש, הרי ממילא הוא זה שהתפטר ומכתב שכזה לא עשוי לפגוע במעביד.

אבל מה קורה כאשר העובד מפוטר ?

הסיבות לפיטורין יכולות להיות רבות: חוסר שביעות רצון מתפקוד העובד, סירוב לחזור מחל”ת, צמצומים ועוד.

בכלל הסיבות, מדובר בהעברת העובד למצב של אי ודאות כלכלית ועל אף שבישראל יש מערכת סוציאלית תומכת, כמתן דמי אבטלה וכיוצ”ב, עדיין, הדבר מהווה “מכה” לעובד ופגיעה בביטחון העצמי והכלכלי של העובד.

בקשת עובד, שפוטר, לקבל מכתב המלצה עשוי להפוך לחרב פיפיות כנגד המעביד.

ככל שהמעביד יתן לעובד מכתב המלצה חם, שעה שהוא פיטר את העובד, בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו (כמובן לאחר שימוע שקיים לעובד), הרי מכתב המלצה שכזה עשוי לשמש כנגד המעביד, ככל שהעובד יבחר לתבעו, בטענה כי הפיטורין היו שלא כדין ו/או לשם קבלת עובד אחר, שעלותו נמוכה יותר וכיוצ”ב וכי יש לפצות את העובד בגין פיטוריו שלא כדין.

עלויות הגשת תביעת עבודה, כידוע, הינן נמוכות וקיים סיכוי שהעובד יזכה לקבל אוזן קשבת, גם שעה שאינו צודק, ככל שיש בידו ראיות כמכתב המלצה חם…

על אי קיום שימוע בתום לב ובנפש חפצה כבר נאמר רבות בפסיקה וה”קנס” בגין אי קיום שימוע כדין עשוי להגיע למספר חודשי שכר כפיצוי לעובד, דבר המהווה נזק כספי לא מבוטל למעביד, בפרט כאשר רוב המעבידים במשק הישראלי הם מעבידים קטנים, בעלי מחזור עסקים נמוך.

מנגד למעבידים לעיתים לא נעים לדחות את בקשת העובד למכתב המלצה ובעיקר את רצונם הכנה לסייע לעובד באשר יתכן שאינו מתאים למעביד הנוכחי או לעבודה אותה ביצע אך יפרח ויתרום רבות בתפקיד אחר או בסביבת עבודה אחרת למעביד אחר.

לאור לקחי העבר, אנו ממליצים כי במקרה בו העובד מבקש מכתב המלצה לאחר שפוטר, כי המעביד ידרוש מהעובד לחתום על מכתב, למעביד, בו מבקש העובד מהמעביד לקבל מכתב המלצה וכי ידוע לעובד כי מכתב זה נוסח על ידי העובד והינו כולל אימרות חמות לעניין תפקוד העובד ומאפייניו וזאת אך ורק בכדי לסייע בידי העובד למצוא מקום עבודה אחר ואין במכתב זה כדי לסתור את טענות המעביד כלפי העובד לרבות הטענות שבשלן פוטר העובד.

כן היינו מציעים, כתנאי למתן מכתב שכזה, כי העובד יחתום על כתב ויתור כנגד כל טענה על ידו ו/או מי מטעמו כנגד המעביד תוך ציון שידוע לעובד כי תנאי לקבלת מכתב ההמלצה מהמעביד הינו חתימת העובד על כתב הויתור, הגם שלכתב הויתור, אין משמעות רבה ככל שהינו נוגד דינים קוגנטים (כגון אי תשלום שכר/פיצויים וכיוצ”ב), אך הוא עשוי לסייע ככל שהמכתב המלצה יהפך לראייה כנגד המעביד, בטענה שפוטר שלא כדין.

מאמר זה נכתב בלשון זכר רק בשל הנוחות והינו מתייחס לשני המינים.

על הכותב

ד

ד"ר נתן מולכו, עו"ד וכלכלן

עו"ד ד"ר נתן מולכו הינו הבעלים של משרד ד"ר מולכו ושות' עורכי דין ונוטריון המתמחים במשפט מסחרי, מקרקעין ודיני עבודה.

www.molcho-law.co.il