בית הדין לעבודה קבע כי מאחר שהיה גם עובד שכיר זכאי המנכ”ל למלוא הזכויות עם סיום הפעילות בחברה. נפסקו לו כ-90,000 שקלים בין היתר עבור פיצויי פיטורים, דמי הבראה והפרשות לקרן השתלמות.
בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה כ-90,000 שקלים לבעל מניות ששימש גם כמנכ”ל בחברת הייטק שנסגרה. נקבע כי מאחר שהיה גם עובד שכיר הוא זכאי למלוא הזכויות המגיעות לעובד בחברה שפעילותה הופסקה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, דמי הבראה ותחליף הפרשות לקרן השתלמות.
עם זאת, תביעה אישית שהגיש נגד בעל השליטה בחברת האם שהחזיקה ברוב מניות החברה נדחתה. נקבע כי כדי להוכיח עילה לחיוב אישי היה על העובד לצרף את חברת האם להליך וממילא טענותיו קשורות למערכת היחסים שלהם כבעלי מניות ולא ליחסי העבודה.
ב-2013 סיכמו התובע ובעל השליטה בחברת “הי טק מכניקה” לפתוח חברת בת משותפת שתעסוק בתכנון הנדסי של פרויקטים. התובע קיבל 30% ממניות החברה ויתר המניות הוחזקו בידי חברת האם. בנוסף מונה התובע לשמש כמנכ”ל המקצועי של החברה.
בסוף 2017 החברה נקלעה לקשיים ופיטרה את כל עובדיה למעט התובע. לפי גרסת התובע, לאחר שלא קיבל שכר במשך חודשיים הוא התריע כי יפסיק את עבודתו ומאחר שקיבל תגובה מזלזלת עזב.
חודשים ספורים לאחר מכן הוא הגיש נגד החברה ובעל השליטה בחברת האם תביעה לפיצויי פיטורים עבור 5 שנות עבודה, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, הפרשי שכר, פדיון חופשה וקרן השתלמות.
החברה טענה בין היתר כי התובע הפסיק לעבוד בחברה ברגע שהפעילות האקטיבית הסתיימה ולקראת הסוף המשיך לתחזק פרויקטים קיימים כבעל מניות ולא כעובד. על כן, לא מגיע לו תשלום עבור חודשי העבודה האחרונים ותקופת העבודה שלו קצרה בחצי שנה ממה שטען. עוד ביקשה החברה לקזז מכל סכום שייפסק לו 21,416 שקלים שנטל כהלוואה, ואילו בעל השליטה ביקש לדחות את התביעה האישית נגדו מאחר שאין לטעמו עילה לחיובו האישי בחובות החברה.
אפילו שהתפטר
השופט עמיצור איתם קיבל את טענת התובע לגבי תקופת העבודה. נקבע כי בצד היותו בעל מניות הוא היה גם עובד שכיר של החברה וניתוק יחסי העבודה הצריך אקט פורמלי. מאחר שהתובע עבד בחודשיו האחרונים בחברה והנתבעת לא עשתה כל פעולה עד שהחליט להתפטר הרי שהמשיך לעבוד עד אז והוא זכאי לשכר עבור החודשיים האחרונים ולדמי הבראה על חצי שנה.
כמו כן, השופט קבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר. זאת, משום שהפעילות בחברה הסתיימה רשמית לפני כן וכל עובדיה פוטרו. בנסיבות אלה העובדה שהתובע סייע לחברה לסיים פרויקטים לא מצדיקה לשלול ממנו זכאות לפיצויים שמגיעים לכל עובד במקרה שחברה נסגרת.
בנוסף לכך חויבה החברה לפצות את התובע על עיכוב לא מוצדק בשחרור כספי הפיצויים בקרן הפנסיה ובתשלום דמי הבראה עבור חצי השנה האחרונה בה עבד.
עם זאת, דרישת התובע לפדיון ימי חופשה ודמי הודעה מוקדמת נדחתה ואילו בקשת הקיזוז של החברה התקבלה. בנוסף, נדחתה התביעה האישית נגד בעל השליטה בין היתר מאחר שהחזיק במניות באמצעות חברת האם שלא צורפה להליך, וטענות התובע נגדו לא קשורות ליחסי העבודה אלא ליחסיהם כבעלי מניות.
לאור הדברים האמורים החברה חויבה לשלם לתובע פיצויים והוצאות בסכום כולל של 95,601 שקלים. ואולם, לנוכח דחיית התביעה האישית התובע ישלם לבעל השליטה 5,000 שקל הוצאות.
ב”כ התובע: עורך דין מרדכי מלכא
ב”כ הנתבעים: עורך דין דיני עבודה גיא פלדמן בשם החברה, עו”ד ישורון רם כהן בשם בעל השליטה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
סע”ש 25718-11-18
