ביטוח לאומי

משכורת 13 ודמי הבראה שנתיים – עלולים לשלול זכאות לגמלת סיעוד

ביה”ד האזורי לעבודה דחה ביום 1/12/2020 את תביעתה של גב’ יעל קוקה צ’רבו  לתשלום גמלת סיעוד עקב “הכנסה גבוהה”, שכללה תשלומים חד פעמיים כמו דמי הבראה ומשכורת י”ג, ששולמו למבוטחת במהלך השנה.

עיקרי החוק

  • לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי, הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים בין השאר במבחני הכנסה שנקבעו בתקנות.
  • על פי התקנות, ההכנסה ליחיד היא:

בהכנסה חודשית של עד שכר ממוצע (להלן: שכ”מ), (10,550 ₪, 1/20) – גמלה מלאה.
בהכנסה חודשית של 1-1.5 פעמים שכ”מ, גמלה מופחת ב-50%.
בהכנסה חודשית העולה על 1.5 שכ”מ – נשללת הגמלה.

  • לצורך חישוב הכנסתו החודשית של אדם תובא בחשבון ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (בארץ או בחו”ל), שהייתה לו ב-3 חודשים רצופים מתוך 4 חודשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה, למעט הכנסות שהוחרגו בחוק ובתקנות.

מההכנסה ינוכו הסכומים הבאים: מזונות, תשלומים למימון הוצאות אחזקה שוטפת במוסד של הורה, בן זוגו, בנו או בתו ודמי שכירות ששילם כשכ”ד לצורך מגוריו, ככל שגם השכיר דירה אחרת, והכל כמפורט בתקנות.

בכל פעם שחל שינוי בהכנסה, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) אמור לשנות את הגמלה בהתאם.

תמצית עובדתית

  • התובעת אלמנה מבוגרת, הגישה בתחילת 2018 תביעה לגמלת סיעוד, אשר נדחתה על ידי המל”ל בסמוך, משום שהכנסתה הממוצעת לחודש עולה על הסכום הקבוע בתקנות.
  • הכנסות המבוטחת היו מקצבת זקנה ושאירים מהמל”ל, פנסיה ממעסיקה לשעבר ופנסיית שאירים של בעלה ז”ל.
  • לטענת התובעת, היא זכאית לגמלה מופחתת בשיעור 50%, שכן הכנסתה בתקופה של 3 חודשים שקדמו לחודש הגשת התביעה עלתה אמנם על השכ”מ, אך הייתה נמוכה מ-1.5 פעמים ממנו.
  • המל”ל חישב את הכנסתה כאמור תוך חישוב ממוצע שנתי, שכולל תשלומים חד פעמיים כגון: דמי הבראה ומשכורת 13. זאת, מתוך מטרה לייצר אחידות באופן החישוב בין המבוטחים: “ההכנסה החודשית ביחס לפנסיות חושבה לפי ממוצע שנתי של שנת 2017”. קרי, לרבות כל התשלומים הנוספים שקיבלה בפנסיות בשנה זו.

דיון והחלטה

  • לפי תחשיבי המל”ל, הכנסתה החודשית עולה במקצת על 1.5 השכ”מ, לשנת 2017.
  • ביה”ד קובע בהסתמך על הלכת לאופמן כי: “כאשר משולמים תשלומים שנתיים כגון דמי הבראה או משכורת י”ג, תשתנה ההכנסה החודשית של התובעת. תשלומים אלו הינם בגדר הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, בין אם שולמו מידי חודש ובין אם משולמים אחת לשנה, לפיכך, יש להביאם בחשבון בעת בחינת זכאותה של התובעת לגמלת סיעוד משעה שמשקפים הם את הכנסתה הראלית של התובעת”.

ביה”ד מקבל את עמדת המל”ל, לפיה מבוטח אינו יכול לבחור את החודשים בהם תהיה הכנסתו החייבת נמוכה יותר לשם בחינת הזכאות לגמלה, ולדבריו לשון ותכלית החוק מצדיקים את דרך חישוב ההכנסה לפי ממוצע שנתי הכולל בתוכו גם רכיבים חד פעמיים, המשולמים באופן שנתי.

התביעה נדחתה.

בשולי הדברים

נעיר, כי גמלת הסיעוד מתבססת על תחשיב הכנסות ביחס לשכ”מ. לגבי שנת 2017 – סך הכנסותיה של המבוטחת עלה במקצת על 1.5 שכ”מ ולכן התביעה נדחתה.

תחת ההנחה, כי הכנסות מפנסיה ומקצבאות אזרח ותיק גדלים בקצה איטי יותר מאשר השכ”מ, הרי שסביר שניתן יהיה להגיש בקשה חוזרת לקבלת הגמלה, אשר הפעם תתקבל.

(ב”ל 66994-06-18)

על הכותב

אורנה צח-גלרט, רו

אורנה צח-גלרט, רו"ח

נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
www.ahe-tax.co.il