חוקרת מחוזית ותיקה ומוערכת סבלה מהתנכלות של עובדות מקושרות לוועד. מנכ”ל המשרד נכנע ללחצים והודיע לה על סיום התפקיד בישיבה רבת משתתפים. השופטת: התנהלות פוגענית וחסרת תום לב.
משרד הרווחה ישלם פיצויים והוצאות של כ-312 אלף שקלים לחוקרת מחוזית ותיקה ומוערכת ביחידה לחקירות ילדים במחוז תל-אביב עקב העברתה מתפקידה באופן חד-צדדי וללא שימוע לאחר שמנכ”ל המשרד נכנע ללחצים שהפעילו עובדות מקושרות לוועד שהתנכלו לה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה כי ההחלטה נעשתה משיקולים לא עניינים, בצורה פוגענית ומשפילה ובחוסר תום לב תוך הפרת אמות המידה בהן מחויב המשרד כגוף ציבורי.
התובעת זכתה ב-2013 במכרז לתפקיד הניהולי אחרי 25 שנות עבודה במשרד וזכתה לשבחים ולהערכה רבה מהממונים עליה. עם זאת, היא סבלה מהתנכלות מצד מדריכות ביחידה, שעיכבו חקירות והגישו נגדה תלונות מופרכות.
בנובמבר 2015, זמן קצר אחרי שנכנס למשרד מנכ”ל חדש, הוא הודיע לה בהפתעה, בישיבה שהתקיימה בנוכחות עובדות בכירות נוספות, כי הוחלט להעביר אותה מתפקידה כחלק מתהליך הבראה ויימצא לה תפקיד חלופי. תוך שבוע היא איבדה את המשרד שלה וישבה במשך חודש בחוסר מעש עד שהוצע לה תפקיד לא מתאים והיא סירבה.
בתוך כך מצבה הנפשי הידרדר והיא נקלעה לדיכאון קליני ויצאה לחופשת מחלה. בהמשך ביטוח לאומי הכיר בה כנפגעת עבודה וועדה רפואית מחוזית אישרה את פרישתה מסיבות רפואיות.
לפני כ-4 שנים היא הגישה נגד המשרד תביעה לפיצויים על כך שהועברה מתפקידה משיקולים זרים, ללא שימוע ומתן זכות טיעון בסיסית, באופן פוגעני ומשפיל שהוביל להתמוטטותה הנפשית.
התובעת הבהירה כי נפלה קורבן למדריכות שהשמיצו אותה ובהיותן מקורבות לוועד העובדים הפעילו לחצים פוליטיים לסיום תפקידה – והמנכ”ל החדש נכנע להם.
המשרד טען מנגד כי התובעת לא הצליחה להתמודד עם הצוות ולפיכך הפתרון היחיד היה להעביר אותה מהתפקיד ולהציע לה תפקיד חלופי הולם – מהלך שהוא חלק מהזכות הניהולית של המשרד כמעסיק ומעוגן בתקשי”ר.
חוסר כבוד
בפסק דין חריף שמתח ביקורת קשה על התנהלות משרד הרווחה קבעה השופטת אסנת רובוביץ-ברכש כי נהג בתובעת בחוסר תום לב ובחוסר כבוד, וכי ההחלטה בעניינה נבעה משיקולים זרים ונמסרה לה בצורה פוגענית ומשפילה. השופטת הוסיפה, כי המשרד פגע בזכויותיה, הפר את חוזה העבודה שלה ואת אמות המידה בהן הוא מחויב כמעסיק ציבורי.
ההתנהלות הזו התבטאה במספר מישורים, בהם קבלת ההחלטה מבלי ליידע את התובעת, לערוך לה שימוע ולהעניק לה זכות טיעון וההכרזה עליה בנוכחות אנשים רבים וכעובדה מוגמרת, ללא הכנה. יותר מזה, אפילו הממונים עליה היו המומים מההודעה בפרט לנוכח השבחים שחלקו לה ושביעות הרצון הגדולה מתפקודה.
השופטת הוסיפה עוד כי המנכ”ל התעלם מכך שמדובר בעובדת ותיקה ומוערכת ולא טרח אפילו למצוא לה תפקיד חלופי באופן מיידי, מה שהותיר אותה במשך כחודש ימים חסרת מעש וללא משרד.
עניין חמור נוסף הוא שהמנכ”ל פעל לסיום תפקידה כלאחר יד, אף שלא היה כל כשל בעבודתה ו”בכך נתן יד לפעילות המדריכות שיצאו כנגד התובעת, שלא כדין” ונכנע ללחצים לא ענייניים.
השופטת קבעה לפיכך כי מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים פסיקת פיצוי משמעותי על עגמת נפש, לצד פיצויים על נזק נפשי ועל הפסדי שכר. סכום הפיצוי הכולל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה הועמד על כ-287,500 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 25,000 שקלים.
ב”כ התובעת: עו”ד ענת שני-רבה
ב”כ הנתבע: עו”ד לענייני עבודה גילה חממי-פינק מפרקליטות מחוז ת”א אזרחי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פלונית נ’ משרד הרווחה והשירותים החברתיים
