התאחדות התעשיינים גיבשה עם ההסתדרות ומשרד האוצר הסדר אשר צפוי לעבור בקרוב בחקיקה. אלו עיקריו
התפרצות מגיפת הקורונה בשילוב הרצון לקטוע את שרשרת ההדבקה, הביאה ביום 04/02/2020 להחלטה על מתן תעודת מחלה גורפת לכל עובד השוהה בבידוד, בין אם הוא חולה ובין אם לא, ולזכאות העובד לתשלום דמי מחלה מהמעסיק.
הכוונה הייתה שהתשלום יבוצע על ידי המעסיק, בהתאם לצבירת ימי המחלה של העובד. כלומר, אם העובד לא צבר ימי מחלה, הוא לא היה זכאי לתשלום בגין תקופה זו, למרות העובדה שנאסר עליו להגיע למקום העבודה והוא נדרש להשאר בבידוד. לכך צריך להוסיף, כי בהתאם לחוק, התשלום בגין שלושת הימים הראשונים למחלה אינו מלא (יום ראשון לא משולם כלל, וימים שני ושלישי לחופשת המחלה משולמים בערך 50% לכל יום).
ב-01/03/20, הוגשה עתירה לבג”ץ נגד חוקיות תעודת המחלה הגורפת, בטענה כי ההחלטה ניתנה שלא בסמכות, ובכלל – עובד הנדרש לשהות בבידוד אינו חולה ולכן אינו זכאי לדמי מחלה.
ביום 27/07/20 ביטל בג”צ את תעודת המחלה הגורפת, וקבע שהוצאה בחוסר סמכות, ובכל מקרה מאחר שעובד הנדרש לשהות בבידוד כלל אינו חולה – אין מדובר במחלה ולא ניתן לעשות שימוש בתעודת מחלה. העניין הופנה חזרה למדינה לשם תיקון וחקיקה מתאימה.
על פי הערכות, למעלה מ-464,000 עובדים שהו בבידוד, מה שהוביל להוצאה כספית של למעלה משלושה מיליארד שקלים למעסיקים במשק.
ב 30/09/20 פרסמו התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית החדשה את ההסדר אשר גיבשו מול משרד האוצר, ואלו עיקריו:
- עובד בבידוד שצבורים לזכותו ימי מחלה – יקבל את מלוא התשלום לפי חוק (יום ראשון לא משולם כלל, וימים שני ושלישי לחופשת המחלה משולמים 50% לכל יום). במקרה זה, המעסיק יהיה זכאי לשיפוי של 50% מהתשלום שיבוצע לעובד.
- הוראות מיטיבות – עובדים בבידוד הזכאים לתשלום ימי מחלה מהיום הראשון – הטבה זו לא תחול עליהם, אלא אם הדבר יצוין באופן מפורש בהסכם שלהם.
- עובד בבידוד שלא צבורים לזכותו ימי מחלה –החל מיום המחלה הרביעי יקבל העובד 70% משכרו. במקרה זה, המעסיק יהיה זכאי לשיפוי מלא מהמדינה.
- היעדרות בשל הימצאות ילד בבידוד – בהתאם להסכם שמתגבש, ישולם לעובד תשלום בהתאם לחוק מחלת ילד.
- היעדרות בשל שהייה במדינה אחרת – המעסיק יישא בתשלום דמי המחלה של העובד המצוי בבידוד, אך ורק במקרה שנשלח לאותה מדינה על ידי מעסיקו.
- עבודה מהבית – מקום בו עובד המצוי בבידוד יכול לבצע את העבודה מהבית, הרי שלא יחשב חולה ויהיה זכאי לתשלום שכרו המלא, ללא קיזוז ימי מחלה.
חשוב לציין שההסדר המתואר לעיל דורש חקיקה, והצדדים לעתירה עתידים להגיש לבית המשפט העליון בקשה להאריך את מועד כניסת פסק הדין לתוקף עד ה-28/10, מתוך תקווה שעד למועד זה יצליחו להעביר את ההסכמות בחוק.
לטעמנו מדובר בהסכם הוגן, כאשר המדינה משתתפת בנטל המוטל על המעסיקים מחד ובמקביל מאפשר לעובדים לקבל תשלום, ולו חלקי בגין ימי ההיעדרות שנכפו עליהם.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.