מנהלת משרד בחברה לניהול פרויקטים ביטחוניים פוטרה אחרי 8.5 חודשי עבודה. היא תפוצה בכ-130 אלף שקל על הפרת חוק עבודת נשים, ניכויי שכר לא חוקיים, פיטורים ללא שימוע ולשון הרע
סגנית נשיא בית הדין לעבודה בירושלים שרה ברוינר ישרזדה פסקה לאחרונה פיצויים של כ-130 אלף שקלים למנהלת משרד בעסק לניהול פרויקטים ביטחוניים שפוטרה בחודש הרביעי להיריון ללא היתר מהממונה, ללא שימוע או הודעה מוקדמת ותוך פגיעה בזכויותיה. 30 אלף שקל מהסכום הם בגין פרסום לשון הרע על-ידי בעל העסק, שהפיץ כי העובדת ניהלה רומן עם אחד הקבלנים ומעלה בכספי החברה תוך פגיעה קשה בשמה הטוב.
בתביעה שהוגשה לפני שנתיים באמצעות עו”ד לילך סנג’רו נטען כי התובעת החלה לעבוד ב-2017 בפרויקט שביצעה חברת “קלימוסיס פתרונות גמר בנייה” עבור משרד הביטחון באזור ענתות. לדבריה, הובטח לה שהפרויקט יימשך שנתיים ויותר.
לפי גרסת התביעה, לאחר שהתובעת סיפרה לבעל החברה שהיא בחודשים הראשונים להיריון הוא נקט בפעולות שונות כדי להכשיר את פיטוריה, כולל שינוי שם החברה ל”ק.ל.מ ויואן קוסמטיק” כדי לקטוע את רצף ההעסקה שלה ודרישה שתעבור לעבוד בפרויקט אחר בג’וליס – המרוחק 67 ק”מ ממקום מגוריה. הוא פיטר אותה לאחר שסירבה למעבר – אחרי 8.5 חודשי עבודה.
אם לא די בזה, כשהתובעת עמדה על זכויותיה והודיעה שהפיטורים לא חוקיים החל הבעלים להפיץ עליה שקרים נוראיים שכללו האשמה במעילה של מאות אלפי שקלים וניהול רומן עם אחד הקבלנים שעבד עם החברה.
בתביעה, שהוגשה נגד שתי החברות ובעליהן ב-2018, נטען כי התובעת פוטרה אך ורק עקב ההיריון ותוך פגיעה חמורה בזכויותיה ובשמה הטוב. התובעת ביקשה לפיכך פיצויים של כ-339 אלף שקלים בין היתר על פיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים, אי-תשלום זכויות סוציאליות, היעדר שימוע, אי מתן הודעה מוקדמת, ניכויי שכר לא חוקיים ופרסום לשון הרע.
קטיעת רצף פיקטיבית
עם הגשת התביעה ובמשך כשנתיים ניסו הנתבעים למשוך את ההליך ולהכשיל אותו בכל דרך אפשרית, לא התייצבו לדיונים, לא הגישו תצהירים וראיות ועוד ועוד. ביוני האחרון החליטה סגנית נשיא בית הדין לעבודה שרה ברוינר ישרזדה לשים לכך סוף, וקיבלה את התביעה בחלקה בהיעדר הגנה.
בפסק הדין נקבע כי קטיעת רצף ההעסקה של התובעת היתה פיקטיבית ויש לראות בה כמי שעבדה באותו מקום במשך 8.5 חודשים. משכך, חוק עבודת נשים חל על המקרה והיא זכאית לפיצויים של 59,500 שקלים עקב פיטוריה ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, וכן להשלמת פיצויי פיטורים לתקופה של שנת עבודה בסך 7,000 שקלים.
בנוסף, השופטת פסקה לתובעת פיצויים של 30,000 שקלים על לשון הרע לאחר שהוכיחה כי הבעלים הציג אותה לפחות בפני אדם אחד כנואפת וגנבת, תוך פגיעה קשה בשמה הטוב. את הפיצויים ישלם הבעלים בעצמו ביחד עם “ק.ל.מ. ויואן” (החברה השנייה בה הועסקה התובעת).
כמו כן נפסקו לתובעת פיצויים של 5,000 שקל על הפרת חובת השימוע ועוד כ-15,000 שקלים עבור זכויות סוציאליות, ניכויי שכר עבור ביטוח לאומי שלא הועברו למוסד בפועל, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, אי מסירת תלושי שכר ואי מתן הודעה מוקדמת.
התובעת זכתה לפיכך בסכום כולל של כ-116 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עו”ד והוצאות של 12,000 שקלים.
ב”כ התובעת: עו”ד לילך סנג’רו
ב”כ הנתבעים: לא צוין בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פסקי דין קשורים
פלונית נ’ הלון ואח’
