העובדת פוטרה לאחר שעבדה בעסק 6 חודשים ושבוע, יום לפני שהייתה אמורה לצאת לחופשה של 7 ימים לצורך הטיפולים. בית הדין לעבודה קבע שהפיטורים מנוגדים לחוק עבודת נשים.
השופטת עידית איצקוביץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שעבדה במכון להצרת היקפים ופוטרה לאחר שסיפרה למנהלת המקום שהיא עוברת טיפולי פוריות. המעסיק חויב לפצות אותה על הפסד השכר בתקופת ההיריון והלידה ובגין זכויות סוציאליות שונות.
התובעת סיפרה כי עבדה בעסק בשם ״אס ביוטי״ החל מנובמבר 2015 ועד מאי 2016. במהלך תקופה זו החלה בבדיקות וטיפולים לצורך הפריה חוץ גופית. היא לא נעדרה מהעבודה לצורך הטיפולים אך הייתה צפויה להיעדר בתחילת יוני 2016 למשך שבוע. יום לפני כן היא פוטרה.
לדבריה, מנהלת המקום קראה לה באותו יום, הודיעה לה שאין לה די עבודה לספק לה ומסרה לה מכתב פיטורים. כל זאת, ללא שימוע ועל אף שידעה על טיפולי הפוריות.
מאחר שהמנהלת נכנסה להליכי פשיטת רגל ועיכוב הליכים התביעה התנהלה בפועל נגד בנה, שרשום כבעלים של העסק.
הבן טען כי התובעת הסתירה את ניסיונותיה להיכנס להריון מאמו וניתקה ביוזמתה את הקשר עם העסק בתחילת יוני 2016.
הוא הוסיף כי התובעת אף פעם לא אמרה לאמו שהיא עוברת טיפולי פוריות. עוד לדבריו, הוא אכן פתח את העסק אך בשל מצבו הבריאותי וכאבי הראש החזקים מהם הוא סובל, הניהול בפועל נעשה על ידי אמו. לדבריו, זמן קצר לפני קליטת התובעת לעבודה הוא הקפיא את פעילות העסק אך אמו המשיכה לבצע טיפולים ללא ידיעתו ואף החלה להעסיק את התובעת. לאחר שנודע לו על כך הוא ניתק את הקשר עם אמו.
התובעת הכחישה את הדברים והצהירה כי אמנם תנאי עבודתה סוכמו עם אמו של הנתבע אך הוא הכיר אותה והיא אף העבירה לו כמה פעמים כספים ששילמו לה לקוחות.
ידעה על הטיפולים
השופטת הבכירה עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב דחתה את גרסת הנתבע. היא קבעה שהוא הכיר את התובעת ובתור בעל העסק אחראי כלפיה לקיום הוראות החוק.
השופטת הדגישה כי חוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית במהלך 150 הימים שלאחר תום ימי ההיעדרות עקב הטיפולים, אלא בהיתר ממשרד הכלכלה. הוראות הסעיף ואיסור הפיטורים חלים אף כשהעובדת לא נעדרת מהעבודה בגין הטיפולים.
היא הוסיפה כי מהקלטות של שיחות בין התובעת לבין אמו של הנתבע עולה באופן חד משמעי כי האם ידעה על הטיפולים שהיא עוברת לפני מועד הפיטורים. ואולם, יום לפני התאריך שנקבע להחזרת הביציות היא פיטרה אותה בניגוד לחוק עבודת נשים.
בנסיבות אלה חויב הנתבע לפצות את התובעת על אובדן השכר ב-9 חודשי ההיריון ובתקופה המוגנת של 60 ימים שלאחר הלידה וכן על אי קבלת דמי לידה.
עוד נפסקו לטובת התובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה ועל חסר בהפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ודמי מחלה.
בסך הכל חויב הנתבע ב-70,782 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 8,500 שקל.
ב״כ התובעת: עו”ד אהרון שמלה
ב״כ הנתבע: עו”ד מישל חזן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו״ד ליאת שושן-ברק העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
פ’ נ’ שריר ואח’
