החוק מחייב מעסיק לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה כדי להיות עם ילד שזה עתה נולד. אלא שבמקרה הנוכחי הוכח שמטרת ההתפטרות הייתה קידום והעלאת שכר.
בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה לאחרונה תביעת עובדת לפיצויי פיטורים עקב התפטרות לצורך טיפול בילד, לאחר שהמעסיקה, חברת “קל אוטו”, הוכיחה שההתפטרות הייתה כדי שתוכל לעבוד בחברה מתחרה שהציעה לה שכר גבוה יותר. עם זאת, העובדת זכתה בכ-89 אלף שקל עבור הפרשי פנסיה, פדיון חופשה ושעות נוספות, לאחר שנקבע כי היה על החברה לכלול בהם עמלות מכירה שהיוו חלק אינטגרלי מהשכר של העובדת.
התובעת עבדה כנציגת מכירות בסניף אשדוד בין השנים 2012-2017, כששכרה היה בנוי מבסיס, עמלות מכירה ובונוסים על יעדים.
ב-2016 חזרה התובעת מחופשת לידה אך כעבור 4 חודשים התפטרה בטענה שעליה לטפל בתינוק. במצב כזה החוק מזכה אותה בפיצויי פיטורים אלא ש”קל אוטו” לא שילמה אותם לאחר שהתגלה שהתובעת עברה למשרת ניהול בחברה המתחרה “אלבר”.
בתביעה שהגישה בעקבות זאת טענה התובעת כי שעות העבודה ב”אלבר” פחותות, ואפשרו לה להוציא את הילד מהמעון. זאת, בניגוד לנתבעת, שסירבה לבקשתה לקיצור יום העבודה.
עוד היא טענה כי את פיצויי הפיטורים המגיעים לה יש לחשב כולל העמלות והבונוסים שקיבלה וברוח זו אף דרשה הפרשי פנסיה, שעות נוספות ופדיון חופשה.
“קל אוטו” טענה מנגד כי התובעת לא התפטרה כדי לטפל בילד, ובניגוד לגרסתה, שעות העבודה שלה ב”אלבר” כמעט זהות לשעות העבודה אצלה. בנוסף, הוכחש שהתובעת ביקשה אי-פעם להפחית את שעות העבודה.
עוד נטען כי הזכויות של התובעת חושבו כדין והיא לא הייתה אמורה לכלול בהן עמלות ובונוסים, ומכל מקום, צו ההרחבה לפנסיה חובה קובע תקרה לפי השכר הממוצע במשק.
אין הבדל בשעות
השופטת רחל גרוס הבהירה כי עובדת שהתפטרה לצורך טיפול בילד זכאית לפיצויים גם אם החלה לעבוד במקום חדש אך זאת כל עוד שעות העבודה בו פחותות משמעותית.
במקרה הנוכחי, פסקה השופטת, הנתבעת הוכיחה שהתובעת לא התפטרה כדי להיות עם הילד. על כך מעידה סמיכות הזמנים שבין ההתפטרות ותחילת העבודה החדשה (הסכם העבודה נחתם עם אלבר עוד לפני שהתפטרה), וכן העובדה שכמעט ואין הבדל בין שעות העבודה שלה ב”קל אוטו” לבין שעות העבודה ב”אלבר”.
עוד נפסק כי התובעת לא הוכיחה שביקשה קיצור של יום העבודה לפני ההתפטרות וסורבה, מה גם שסיבה זו לא הופיעה במכתב ההתפטרות שלה.
בנוסף, השופטת ציינה כי הקידום לו זכתה התובעת ב”אלבר” לרבות העלאה בשכרה מוכיחים אף הם שהתפטרותה לא הייתה קשורה לבנה. לפיכך, השופטת דחתה את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים.
עם זאת, השופטת קיבלה בחלקה את התביעה בכל הנוגע להפרשי השכר וההפקדות לפנסיה. השופטת ציינה כי בניגוד לבונוסים, שהתובעת קיבלה פעמים ספורות, הוכח שעמלות המכירה היו חלק אינטגרלי משכרה, בפרט כששכר הבסיס לא הגיע לשכר מינימום וברוב החודשים עמלות המכירה היוו יותר מ-50% מהשכר. לכן, השעות הנוספות וההפקדות לפנסיה היו אמורים לכלול אותן. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת הנתבעת והגבילה את הפרשי הפנסיה לתקרת השכר הממוצע.
באשר לפדיון החופשה התביעה התקבלה במלואה ונקבע כי לפי החוק והפסיקה שווי יום חופשה כולל גם עמלות מכירה וגם בונוסים.
סך ההפרשים הכולל שנפסק לתובעת הועמד על 88,786.3 שקלים והתווספו לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 9,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד ליעד רונדל
ב”כ הנתבעת: שלמה בכור, עורך דין לענייני עבודה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד רלי ארביב העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
מתוק נ’ קל – אוטו שירותי מימון (1998) בע”מ
