ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 51804-11-17) דחה ביום 19 באוגוסט 2019 את תביעתה של איילת בן גיגי שלו (להלן: המבוטחת) וקבע כי אין לראות את המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה, כשכר רגיל לאותו רבעון.
בנסיבות המיוחדות בוצעה התחשבות במענקים רבעוניים בצורה מיוחדת – לפי ממוצע שנה קודמת.
רקע חוקי
- תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) קובעות:
- “תשלום נוסף – שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס ….”
- ככל שתשלום נוסף שווה ל- 25% משכר המינימום במשק, או גבוה יותר, יש לפרוס את “התשלום הנוסף” ל-12 חודשי העבודה, רטרואקטיבית.
- האמור הוא לעניין חיוב בדמי ביטוח, אך מיושם גם בחישוב השכר לעניין גמלאות מסויימות, לרבות דמי לידה.
- דמי לידה יחושבו לפי השכר כאמור, ברבעון שקדם ל”לידה” או בשישה החודשים שקדמו, לפי הגבוה.
עיקרי העובדות
- המבוטחת הועסקה כעו”ד שכירה, מספר שנים. שכר הבסיס שלה היה כ- 10,000 ₪ לחודש.
- מדי רבעון שולם לה מענק כאחוז מסך הגביה בלקוחות בהם טיפלה.
- ביום 6.9.2017 ילדה, והגישה תביעה לדמי לידה בהתאם לשכרה לרבות מענקי לקוחות רבעוניים שקבלה ב-3.2017 ו-6.2017.
- בטופס התביעה פירט המעסיק את הכנסות המבוטחת, כולל את הסכומים הנוספים שכונו “בונוס”. את הבונוסים פירט המעסיק כחוק.
- המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) שילם למבוטחת דמי לידה בהתאם לשכרה הרגיל. בוצעה לגבי המענקים פריסה ל-12.
טיעוני המבוטחת
- המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה, היו בסך של כ- 100,000 ₪, ויש להכלילם במלואם בחישוב השכר לעניין דמי הלידה.
- הבונוס משולם לה בגין שכר טרחה בתיקים שהיו בטיפולה בשנתיים שקדמו, ונסגרו ברבעון שקדם לתשלום, ולכן יש לראותו כחלק משכרה הרגיל לצורך חישוב הגמלה.
- יש להחיל את הלכת פלונית, שם נקבע כי מקום שמדובר בתשלום רבעוני יש לראותו כחלק מהשכר הרגיל בגין אותו רבעון, ולא כסכום “בונוס” שאותו יש לפרוס על השנה כולה.
טיעוני המל”ל
- מענק רבעוני ששולם בחודש 12.2016, היה נמוך, ומענק רבעוני 9.2017 כלל לא שולם. הדבר מטיל ספק בתאורי המבוטחת. על כן מדובר בתשלום נוסף רגיל ויש לפורסו ל-12.
- ככל שייקבע כי מדובר בתשלום רבעוני, הרי שיש לפורסו ל-3.
דיון החלטה
תכלית תשלום דמי הלידה היא תחליף הכנסה לשמירת רמת חייה הרגילה של היולדת במהלך חופשת הלידה.
“מדובר במשאב ציבורי, אשר יש לנהוג בו בזהירות המתחייבת…”
בהלכת פלונית נקבע כי “בכל הנוגע ל”תשלום רבעוני”, על אף הנוסחה הקבועה בחוק, הרי שאין לחלק את הסכום המשולם על בסיס רבעוני ב-12… אלא שיש מקום לזקוף אותו במלואו על חשבון הרבעון בגינו שולם בלבד”.
במקרה דנן, סכום הבונוס אמנם משולם אחת ל- 3 חודשים, אולם אין לו זיקה כלשהי לעבודתה של המבוטחת באותו רבעון וחלוקת הבונוס לרבעוניים היא על בסיס מקרי בלבד.
סכומי המענקים הגבוהים ברבעונים שקדמו ללידה, לעומת הרבעון שקדם להם, או הרבעון לאחריה (אפס תשלום), עשויים להצביע על ריכוז תשלומי מענקים שרירותי דווקא למועדים שקדמו ללידה.
בסיכומו של הפסק נוקט ביה”ד בפרשנות תכליתית משלו:
מחד אינו מקבל הטענה כי יש להכליל את המענקים האמורים במלואם, כשכר רגיל.
מאידך גם אינו מבצע פריסה שלהם ל- 3 חודשים או אף ל-12 חודשים.
ביה”ד קובע כי סכום ארבעת המענקים הרבעוניים של שנת 2016 יחולק ל-12. כך ימצא מענק חודשי ממוצע, וסכום זה יצורף לשכר החודשי הרגיל לצורך קביעת דמי הלידה.
נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
