העסקת בן/בת זוג, אחים, הורים או קרובי משפחה אחרים של בעלי העסק, היא תופעה מקובלת בעסקים רבים. אולם, רשות המסים אינה מכירה בהעסקת קרובי משפחה בקלות, והיא דורשת הוכחות רבות וברורות לעבודתו בפועל של קרוב המשפחה בעסק.
על הנישום להוכיח את ההוצאות בראיות, לרבות במסמכים ועדויות אשר יכולים לשקף ולאמת את גרסתו.
סוגית ניכוי הוצאות בעסק, לרבות בשל העסקת “קרוב” משפחה בעסק, נדונה בביהמ”ש המחוזי בבאר שבע בעניין צימרמן (ע”מ 8928-01-17, ישראל צימרמן נ’ פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 21.5.2019).
צימרמן הינו עצמאי, העוסק בין היתר, בייעוץ בתחום המחשבים והסייבר. בשנות המס 2011-2014 נתן המערער שירותי יעוץ כיועץ עצמאי לתעשייה האווירית. רעייתו של צימרמן הועסקה בשנים אלה כשכירה במוסד שיקומי באשדוד.
צימרמן הגיש דוחות שנתיים לשנות המס 2011-2014, במסגרתם ניכה הוצאות שונות מהכנסתו החייבת, ובין היתר: הוצאות שכר אשר שילם לטענתו לרעייתו, שווי שימוש ברכב, הוצאות בגין שכר אשר שילם לגיסתו, הוצאות תקשורת ופחת. כמו כן, בדוחות האמורים, דרש לערוך חישוב נפרד בגין הכנסתו ובגין הכנסת רעייתו.
פקיד השומה לא קיבל את הצהרתו של צימרמן, לעניין הוצאות השכר ששילם לרעייתו ולגיסתו, והכיר באופן חלקי בהוצאות התקשורת (50%) והפחת (70%).
בית המשפט קבע כי חובתו של צימרמן להוכיח הן את עצם הוצאת ההוצאות, והן כי שימשו לייצור הכנסתו בשנות המס הנדונות והוא לא הצליח להוכיח זאת.
ביהמ”ש קבע, כי אין מסמך כלשהו המשקף עבודה ממשית של רעייתו וגיסתו של צימרמן בעסק. רעייתו של צימרמן לא נזכרת באף אחד מהחוזים שערך, לא הוצגו רישומי שעות העבודה, לא הוצגה תרשומת שערכה במסגרת עבודתה, אין דוא”ל שהיא הוציאה או שהיא מוזכרת בו. יתרה מזאת, לרעייתו של צימרמן לא הייתה מומחיות בתחום עבודתו, לא הכשרה רלוונטית, ולא הגדרה מדויקת לתפקידה הנטען בעסק.
לא הוצגה כל ראיה לטענה כי היקף העסקתה היה בהיקף של 80 שעות חודשיות בממוצע. השכר של בת הזוג לא נקבע ביחס להיקף העבודה בפועל, אלא על פי הבנתו של צימרמן את הוראות מס הכנסה לעניין ההכרה בשכר של בן זוג העובד בעסק של בן זוגו.
בית המשפט קבע כי כתב ידה או חתימתה של רעייתו על גבי השיקים של העסק, אינם מעידים בהכרח על עבודתה בעסק והם אינם חורגים ממערכת יחסים סבירה של בני זוג.
צימרמן לא העיד את לקוחות העסק, אשר לטענתו אשתו הייתה בקשר עמם, ביחס לפרויקטים שנוהלו בעסקו בתקופה הנדונה.
באשר להוצאות הפחת והתקשורת, ביהמ”ש קבע כי גם לעניין זה צימרמן לא הביא ראיות היכולות לסתור את מסקנת פקיד השומה, ולהוכיח כי כל ההוצאות הנדרשות הוצאו בקשר עם ייצור הכנסתו בתקופה האמורה.
באשר לטענותיו של צימרמן לאי תקינות ההליכים בעניינו, לרבות לעניין פעולה לא חוקית לשיטתו, בעצם הביקור בביתו, ביהמ”ש קבע כי יש לדחותן. הביקור בביתו נערך בהסכמתו, כפי שאישר בחקירתו הנגדית. צימרמן טען כי נתן את האישור מתוך אילוץ, אך לא הבהיר מדוע נכפה עליו להסכים. יתרה מזאת, צימרמן ורעייתו לא ביקשו להפסיק את הביקור במהלכו. די בהסכמה כפי שניתנה.
ללמדנו, כי בטרם נבקש להעסיק את קרובי המשפחה בעסק המשפחתי, כדאי להכין מראש ובכתב מסמכים ועדים שיעידו כי קרובי המשפחה, אכן עבדו בעסק, וכמובן, לקבוע את שכר קרובי המשפחה, לפי שכר ראוי על פי השכלתם, ניסיונם ותפקידם הרלבנטי בעסק.
מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון – מיסים ועסקים בע”מ
