המוסד לביטוח לאומי שולח בימים האחרונים הודעות למבוטחים לפני גיל פרישה המקבלים פנסיה מוקדמת או קצבה מחברת ביטוח בגין נכות או בגין אובדן כושר עבודה, בעיקר מכוח פוליסת ביטוח פרטית בה בוטחו. ההודעות כוללות התראת הטלת חבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסות אלו, אלא אם כן יוכח אחרת.
רקע חוקי וניתוח:
לפי סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) חובת ניכוי ותשלום דמי הביטוח לגבי עובד שכיר חלה על המעסיק בלבד, ולגבי עובד עצמאי – עליו.
סעיף 344(א) לחוק קובע שיראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
סעיף 345(א) לחוק קובע שיראו כהכנסתו השנתית של עובד עצמאי את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו- (8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור….
סעיף 345ב’ לחוק קובע כדלקמן:
(א) בסעיף זה, “פנסיה מוקדמת” – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.
(ב) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא הפנסיה המוקדמת…
(ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד…”.
(הכנסה כאמור היא הכנסה פירותית לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה).
עולה מן האמור כי: משכיר מנוכים דמי ביטוח על הכנסתו מסעיף 2(2) לפקודה, עצמאי חייב בעצמו דמי ביטוח על הכנסות שמקורן בסעיפים 2(1) ו-2(8), ומי שאינו שכיר ואינו עובד עצמאי חייב בעצמו דמי ביטוח על הכנסות מכל “סעיפי 2” לפקודה.
לגבי תשלום “פנסיה מוקדמת” לרבות מפוליסת אובדן כושר עבודה שאינה פרטית, הגוף המשלם חייב לנכות את דמי הביטוח ולהעביר למל”ל.
שיעור הניכוי: המופחת- 3.49%, והמלא – 11.79%.
לגבי תשלומים מפוליסות פרטיות (כגון אצל עצמאי או שכיר שביטח את עצמו) -חובת הדיווח והתשלום היא עליו. שיעור החבות הוא כהכנסה פסיבית: מופחת – 9.61%, מלא – 12% (לאחר ניכוי הכנסה בשיעור של 25% מן השכר הממוצע במשק – 2,570₪ לחודש בשנת 2019).
לאחרונה קבלו מבוטחים רבים הודעות על כך כי אותרה בשומתם הכנסה מאובדן כושר, או מפנסיה, אשר ממנה ככל הנראה לא שולמו דמי ביטוח, והמל”ל דורש ראיה לתשלום תוך 14 יום, או הטלת חיוב בדמי ביטוח. המל”ל הוציא חוזר בעניין (בחוזר מצוינת המתנה של 60 יום טרם הטלת חיוב).
חוזר המל”ל
החוזר מבהיר כי בסוף כל שנה ייבדקו דיווחי חברות הביטוח של שנה קודמת. ככל שיאותר בהן תשלום ללא ניכוי דמי ביטוח, וככל שהמבוטח אינו נמנה עם אוכלוסיית הפטורים, כגון: עקרות בית, ומקבלי קצבאות נכות כללית (על פי תנאי החוק), מבוטחים מעל המקסימום ועוד – תישלח למבוטח הודעת ברור, ובה התראה להטלת חיוב בדמי ביטוח בגין הכנסות אלו, תוך 60 יום.
ככל שהמבוטח יטען אחד מהבאים (והדבר יופנה לטיפול ישירות ע”י המשרד הראשי) , לא יחול חיוב בדמי ביטוח:
הוכחה כי נוכו דמי ביטוח בפועל (ע”י הצגת טופס 106).
שחובת התשלום הוא על המשלם ולא על המבוטח (במקרה כזה המשלם ינכה מהמבוטח בהתאם לסעיף 345ב לחוק).
שהתקבולים הם בגין פנסיית שאירים.
הערת שוליים
כדי למנוע מצב שבו אי הניכוי או אי התשלום יתגלו רק לאחר בדיקות של המל”ל, ומטבע הדברים , הדבר יגרור הטלת קנסות והפרשי הצמדה, מן הראוי שרשות המיסים תאפשר דיווח בשדה חדש או בשדה קיים (כגון בשדה 220/120), לרישום הכנסה מפוליסה פרטית לפנסיה או לאובדן כושר עבודה.
דיווח כנ”ל יאפשר חיוב מס לפי שיעורי מס של הכנסות מיגיעה האישית, וחיוב אוטומטי של דמי ביטוח כהכנסה פסיבית. חברות הביטוח יציינו באישור השנתי למבוטח את מספר השדה הרלוונטי – כ”פנסיה מוקדמת” או כהכנסה פסיבית, לפי העניין.
נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
