ביה”ד האזורי לעבודה פסק ב- 22/11/18 ביחס לשינויים שנעשו בשכרה של מבוטחת טרם לידתה וקבע, במקרה זה, מה המבחנים להכרה או אי הכרה בשינויים כבסיס לתשלום דמי לידה.
רקע חוקי
שכר העבודה הרגיל לעניין דמי לידה, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90.
עפ”י ההלכה הפסוקה, מקום בו שכרה של עובדת הועלה בצורה ניכרת במהלך החודשים טרם הלידה מבלי שהיקף העבודה או מהות התפקיד השתנה, רשאי פקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי (להלן: “המל”ל”), לבחון באם ההכנסה המדווחת היא הנכונה, או שמא מדובר בפיקציה.
תמצית עובדתית
המבוטחת עבדה כמנהלת סניף חיפה של חברת ספלאש אנרג’י בע”מ מיום 1.6.2014, המהווה אחד מסניפי עסק משפחתי, שאחד ממנהליו הוא אביה של המבוטחת.
שכרה של המבוטחת:
7-8/14 – 8,000 ₪, 9/14 – שכר 8,000 ₪ בתוספת 1,400 ₪ שי לחג ו – 3,000 ₪ רכב.
10/14 – 10,930 ₪ (יסוד + תוספת תשלום חג).
11/14 10,930 ₪ ו- 3,000 ₪ אחזקת רכב.
12/14 10,930 ₪ ו- 5,500 ₪ אחזקת רכב.
ביום 7/1/2015 המבוטחת ילדה והגישה תביעה למל”ל.
ביום 25/2/2015 המל”ל אישר זכאותה לדמי לידה בהתאם לבסיס שכר של 8,044 ₪ ולא כלל את תוספת השכר ואחזקת הרכב, מהטעם שלא קיימת הצדקה להעלאה בשכרה בסמוך ללידה ואף בהתאם לעדויות שגבה לפיהן הייתה ירידה בעבודה בתקופת החורף.
המבוטחת הגישה תביעה לביה”ד לעבודה וטענה כי שכרה הועלה זמן רב טרם הלידה, וכי השכר שולם לאחר שהשקיעה מאמצים בביצוע עבודתה, ולראיה גם לאחר החזרה מחופשת הלידה, המשיכה לקבל שכר זהה.
דיון והחלטה
בעניין נטל ההוכחה קובע ביה”ד כי הוא מוטל על המבוטחת ועליה להוכיח מהו ה”השכר הרגיל” שצריך לשמש לבסיס תשלום הגמלה. קל וחומר נכונים הדברים כאשר מדובר ביחסים של בני משפחה.
לאחר שמיעת העדות ובחינת הראיות מגיע ביה”ד למסקנה כי אין מדובר בפיקציה אלא בתוספת ראויה המגובה בעדויות וטעמים כלכליים הגיוניים.
ביה”ד קיבל את גרסת התובעת לפיה הועלה השכר בשל עמידה במשימה, הסניף החדש נשא רווחים ולכן תוגמלה בהתאם.
גם לאחר חזרתה לעבודה שולם לה שכר מקביל לזה שקבלה טרם הלידה.
המבוטחת נשענה על פס”ד אודט ברכה שם נקבע כי שכר של עובדת הועלה ביחד עם שכר עובדים אחרים זמן רב לפני יום הזכאות לדמי לידה, שכר זה המשיך להשתלם גם לאחר מכן.
באשר לתוספת של “אחזקת רכב” ביה”ד קבע שאין לכלול תוספת זו בבסיס השכר לתשלום דמי הלידה, הנושא לא הוסדר באופן ברור במסגרת תלושי השכר, בחודשים מסוימים אף לא שולם רכיב זה כלל, ובחודשים אחרים שולמו סכומים משתנים.
נציין כי אין כל מניעה מלבצע העלאות שכר ראויות גם לפני לידה. בוודאי אין לשלול העלאות שכר רק בשל העובדה שאשה נמצאת בהריון. אולם ניתן ללמוד ממקרה זה, כי ההעלאות צריך שתהיינה מבוססות ומגובות בראיות בזמן אמת ולא “סעיפי סל” כגון תוספות רכב שאינן מגובות או עקביות.
מאת: מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי כהן
ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
(ב”ל 58248-02-16)
