האיש – בן 79 – עבד משמרות לילה וקיבל שכר מתחת למינימום. בנוסף לכך בעל הפאב תקף אותו והורשע בפלילים, ומאז הוא כמובן לא חזר לעבודה. בית הדין לעבודה פסק לו פיצויי פיטורים וכן הפרשי שכר מינימום.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קיבל את תביעתו של גבר כבן 79 שעבד כשומר לילה בפאב באשדוד והותקף על ידי מעסיקו. לאחר שבחן את הדברים לעומקם, השופט משה טוינה הורה לבעל הפאב לפצות אותו בסכום של כ-125,000 עבור שורה של זכויות עובדים שלא שולמו לו.
התובע עבד אצל הנתבע במשך כשש שנים, עד יוני 2015. יחסיהם הסתיימו כאשר אחרי עוד לילה של עבודה, בשעת בוקר מוקדמת, הנתבע ביקש מהתובע לשתות איתו אלכוהול, ולאחר שסירב היכה בו באגרופים ובבעיטות, עד שהתובע ברח מהמקום.
לפני כשנתיים הנתבע הודה והורשע בתקיפת זקן. הוטלו עליו ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסרים על תנאי ופיצוי לתובע בסך 40,000 שקל.
בתביעתו בבית הדין לעבודה, התובע תבע פיצויי פיטורים בטענה שנסיבות העבודה מהוות פיטורים, ותבע פיצוי עבור פיטורים לא חוקיים ועוגמת נפש.
בנוסף הוא טען כי זכויות מסוימות לא שולמו לו, ובהן הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ועוד. בנוגע להפרשי שכר, התובע טען כי קיבל שכר מתחת לשכר המינימום.
מנגד, הנתבע הכחיש את האירוע בו הודה בכתב האישום המתוקן, ואף טען כי יחסי העבודה הסתיימו ביוזמת התובע באופן שאינו מקנה לו פיצויי פיטורים.
בנוסף, הנתבע טען בין היתר כי התובע הועסק במשמרות של 5 שעות בלבד, וקיבל שכר שעומד בדרישות החוק.
התפטרות שווה לפיטורים
בחלקה הראשון של הכרעתו, השופט טוינה נבחנה עצם זכותו של התובע לזכויות השונות שנתבעו.
ברמה העובדתית השופט הבהיר כי הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי, שבו הנתבע הודה והורשע, “גוברות” על גרסתו של הנתבע בהליך האזרחי.
מבחינה משפטית, השופט קבע כי התובע זכאי לראות בו כמי שהתפטר, והבהיר כי “הדברים פשוטים וברורים ובנסיבות שבהן תוקף המעסיק את העובד, אין לבקש מהעובד להמשיך בקשרי יחסי עובד מעסיק ביניהם.”
במילים אחרות, יחסי עובד-מעסיק שנותקו על רקע מעשה התקיפה, מאפשרים לפי חוק פיצויי פיטורים לראות את התפטרות העובד כפיטורים.
בהמשך פסק הדין לאחר שניתח את שעות העבודה של התובע, שלא נרשמו על ידי הנתבע באופן מסודר ואף ללא תלושי שכר, השופט שוכנע כי הוא קיבל שכר נמוך משכר מינימום – 100 שקלים על משמרת של 8 שעות במקום 191 שקלים.
חלקה השני של ההכרעה הוקדשה לכימות זכויות שונות שמגיעות לתובע. לאחר ניתוח מפורט של הדברים, השופט קבע כי הנתבע ישלם לתובע כ-125,000 שקל, וכן שכ”ט עו”ד בסך 10,000 שקל. מרבית הפיצוי נפסק עבור הפרשי שכר מינימום, והיתר עבור זכויות שונות כגון פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר, פדיון חופשה, וזכויות נוספות.
שמות ב”כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד ירון אבני העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
סע”ש 21353-02-16 ווסוולד נ’ דהן
