רשת הטיפולים האסתטיים טענה כי מעולם לא אישרה לעובדת להישאר יותר ממה שסוכם עמה בחוזה העבודה אך בית הדין קבע כי העובדה שבזמן אמת היא העלימה עין משום שנהנתה מההשקעה מטה את הכף לרעתה.
אמריקן לייזר חויבה לאחרונה לשלם כ-90 אלף שקל למנהלת חשבונות שעבדה עשרות שעות נוספות בחודש מבלי שקיבלה עבורן תשלום. טענת החברה כי העובדת לא זכאית למאום משום שלא קיבלה אישור בכתב נדחתה. השופט אלעד שביון מבית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי החברה ידעה על כמות השעות והעלימה עין כל עוד הדבר שירת אותה. לכן, עליה לשלם לעובדת את זכויותיה כחוק.
התובעת עבדה כמנהלת חשבונות בין אוקטובר 2013 ועד אוגוסט 2015. התביעה שהגישה כמה חודשים לאחר שעזבה עסקה בעיקרה בדרישה לתשלום של כ-91 אלף שקל עבור כ-100 שעות נוספות מדי חודש. התובעת טענה כי לאורך תקופת העבודה הבוסית דרשה ממנה לעבוד יותר, ובפועל היא עבדה כ-250 שעות בחודש בעוד שהיקף המשרה שלה עמד 153 שעות בלבד.
אמריקן לייזר העלתה טענה בתגובה כי התובעת לא קיבלה אישור לעבוד בשעות נוספות בניגוד לתנאי הסכם העבודה שחייב אותה לקבל אישור כתוב, מה גם שהיא מעולם לא העלתה דרישה כזו. עוד נטען כי ממילא התובעת לא הייתה כפופה לחוק שעות עבודה ומנוחה כיוון שעבדה בתפקיד בכיר.
חסכה גיוס
השופט אלעד שביון דחה את טענות החברה בעניין. צוין כי שלילת תשלום עבור שעות נוספות מתאפשרת בין היתר כשמדובר בעובדים בכירים, החשופים למידע רגיש ונהנים מעצמאות.
אלא שלשיטתו “תפקידה של התובעת לא היה ‘תפקיד הנהלה’ או ‘תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי’ באופן המוציא את העסקת התובעת מתחולת החוק”.
כך, התובעת הייתה כפופה למנהלת החשבונות הראשית ולחשב החברה, הייתה צריכה לעמוד ביעדים ולאשר חופשות מול הממונים. שכרה לא היה גבוה במיוחד ולא היו לה תנאים מיוחדים. גם מידת האמון שדרש התפקיד שלה הייתה בסיסית, בדומה למה שנדרש מכל עובד, ואף לא הוכח כי היא הייתה חלק מההנהלה הבכירה ונחשפה למידע סודי ורגיש.
בהמשך השופט קבע כי גם הסכם העבודה לא מסייע לנתבעת. “התנאים בהסכם ובהודעה לפיהם אין הרשאה לעבוד בשעות נוספות ללא קבלת אישור מראש ובכתב נכתבו כלאחר יד כאשר בפועל אין ולא הייתה כל כוונה לאכוף אותם”, נכתב. “אדרבא, עבודת התובעת בשעות נוספות שירתה את הנתבעת וחסכה לה גיוס כוח עבודה נוסף. זאת ועוד, לא הוכח, כי הנתבעת נקטה בהליכים משמעתיים כנגד התובעת למרות שלכאורה הפרה את התחייבותה שלא לעבוד בשעות נוספות ללא אישור ונראה, כי הדבר תאם את רצון הנתבעת”.
כמו כן השופט ציין כי העובדה שהתובעת לא ביקשה את התשלום בזמן העבודה לא שוללת ממנה את זכותה החוקית.
משכך נקבע כי אמריקן לייזר תשלם לתובעת כ-88 אלף שקל עבור השעות הנוספות שעבדה כפי שעולה מדוחות הנוכחות שלה. דרישות נוספות של התובעת, כמו השלמת הפרשות לקרן הפנסיה והפרשי פיצויי פיטורים נדחו בהיעדר הוכחה.
אמריקן לייזר חויבה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
ב”כ התובעת: לא צוין
ב”כ הנתבעת: יניב מנו, עו”ד לענייני עבודה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד יעל פורת קוצר העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ליאת ארבל נ’ א.מ.ל. אמריקן לייזר בע”מ
