מטרת החוק המוצע היא לעדכן הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, הנוגעות לאורך שבוע העבודה, וכן לעדכן הוראות חוק שכר המינימום, הנוגעות לגובה שכר המינימום, כך שתעלינה בקנה אחד עם הוראות צו ההרחבה ולמעשה יפתרו בעיות פרשניות אשר עלו לגבי עובדים שעתיים ועובדים במשרה חלקית.
בעקבות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה במשק אשר נחתם ע”י שר העבודה ביום 15.03.2018 (להלן: “צו ההרחבה”) שהרחיב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 7019/2017 (להלן: “ההסכם הקיבוצי”), צצו בעיות פרשניות רבות לגביהן התייחסנו במאמרים קודמים (ראו: קיצור שבוע העבודה: מה ערך השעה? וכן ראו: קיצור שבוע העבודה, שעות נוספות ומשמרות לילה).
בעקבות אי הבהירות שנוצרה פורסם תזכיר הצעת החוק לקיצור שבוע העבודה (תיקוני חקיקה), התשע”ח-2018.
כפי שידוע, בהתאם להוראות צו ההרחבה, קוצר שבוע העבודה במשק ל-42 שעות, ובהתאם לכך קטן היקף השעות החודשיות ל-182 שעות.
כפועל יוצא של הוראות צו ההרחבה, עלה ערך שעת עבודה של עובדים בשכר מינימום חודשי במשרה מלאה וזאת כתוצאה מחלוקת שכר המינימום החודשי ב-182 שעות, וכיום עומד על 29.12 ₪, במקום 28.49 ₪.
מטרת החוק המוצע היא לעדכן הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 הנוגעות לאורך שבוע העבודה, וכן לעדכן הוראות חוק שכר המינימום, התשמ”ז-1987 הנוגעות לגובה שכר המינימום, כך שתעלינה בקנה אחד עם הוראות צו ההרחבה ולמעשה יפתרו בעיות פרשניות אשר עלו לגבי עובדים שעתיים ועובדים במשרה חלקית.
להלן עיקרי החוק המוצע:
ראשית, מתבקש לשנות אורך שבוע העבודה העומד על 45 שעות (אשר קוצר זה מכבר במסגרת צו הרחבה ל-43 שעות), על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, כך שיעמוד על 42 שעות, כמצוין בצו ההרחבה.
שנית, מוצע לתקן את שכר המינימום השעתי כיום כך שיחושב על בסיס 182 שעות עבודה.
הצעת חוק זו מתיישבת עם הפרשנות אשר ניתנה על-ידי משרד העבודה במסגרת הנחייתו מיום 10.6.2018. בהתאם להוראות הנחיה זו, הפרשנות הנ”ל תעמוד בתוקף כל עוד בית-הדין לעבודה לא נתן פסק סותרת בעניין. על כן, ערך שכר המינימום השעתי יעמוד על 29.12 ₪, כשהנחיה זו רלוונטית אל כלל העובדים בהיקפי המשרות השונות, ובכלל זה עובד במשכורת, עובד בשכר ועובד במשרה חלקית.
יש לציין, כי עמדתו זו של משרד העבודה נקבעה בשים לב להקשר התעשייתי, שהרי נראה בעבר כי הסכמים קיבוציים קודמים הובילו לעדכון שכר המינימום. כך למשל, ביום 1.12.96 פורסם צו ההרחבה אשר הרחיב הוראות הסכם המסגרת שנחתם בעקבות ההסכם הקיבוצי שמספרו 27010/95, קיצר את שבוע העבודה מ-45 שעות ל-43 שעות, ובעקבותיו עודכן ערך שכר המינימום השעתי אשר חושב על בסיס 186 שעות עבודה חודשיות.
זאת ועוד זאת, בהתאם לסעיף 5 להסכם הקיבוצי, לצוות ההיגוי מוענקת הסמכות, בין היתר, הנוגע לקבוע פרשנות להוראות הסכם זה, אשר תחייב את הצדדים הנוגעים לו. ויודגש, כי צוות ההיגוי כולל נציג אחד של כל צד להסכם, ועל כן אומד הצדדים מחזק עמדתו זו של משרד העבודה, שהרי בהחלטתו מיום 24.4.2018, ציין צוות ההיגוי, כי “החל מיום 1.4.18 שכר העבודה השעתי למקבלי שכר המינימום, בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי, בגובה 5,300 ₪, נכון למועד חתימת הסכם זה, ב-182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש (29.12 ₪ לשעה)”.
שלישית, אין בשינוי המוצע לשינוי שכר המינימום השעתי כדי לעדכן את שכר המינימום החודשי. כלומר, אין עלייתו של שכר המינימום השעתי ל-29.12 ₪ משפיעה על גובה שכר המינימום החודשי, ועל כן נותר 5,300 ₪.
בעקבות הוראות ההסכם הקיבוצי, צו ההרחבה ועמדתו של משרד העבודה, הוצע החוק לקיצור שבוע העבודה אשר מציע לתקן נוסח החוקים שלהלן:
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א–1951:
בסעיף 3, במקום “ארבעים וחמש” יבוא “ארבעים ושתיים”;
בסעיף 5 פסקה (א) ברישה במקום “מארבעים וחמש שעות” יבוא “מארבעים ושתיים שעות”.
בחוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987 בסעיף 1: בהגדרה “שכר מינימום לשעה” במקום “החלק ה-186 של שכר המינימום” יבוא “החלק ה-182 של שכר המינימום”.
חשוב לציין, כי מלבד האמור, נתן משרד העבודה התייחסותו בדבר אכיפת חוק שכר המינימום, והבהיר, כי על אף הנחיתו בדבר עליית שכר המינימום השעתי, האכיפה הפלילית והאכיפה המנהלית כלפי מעסיקים, לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011, תעשינה בהתאם למדיניות האכיפה הקיימת, לפיה צעדים כלפי מעסיקים יינקטו כל אימת שיתברר כי מעסיק שילם שכר שעתי נמוך משכר המינימום המוגדר בחוק כיום, קרי 28.49 ₪, וזאת עד שיעודכן שכר המינימום השעתי בחוק שכר המינימום ל-29.12 ₪.
נדגיש כי מדובר בהצעת חוק אשר טרם עברה בכנסת כך שהחוק עצמו טרם שונה.
לאור ההשלכות החמורות של אי תשלום שכר מינימום אנו מציעים להתייעץ קודם לנקיטת צעדים אשר עלולים להביא למצב של אי תשלום שכר מינימום כחוק.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018
