מנהלת ספרייה שברה את הקרסול בעקבות הנפילה. הביטוח הלאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה, אלא שהיא לא ויתרה ועתרה לבית הדין לעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע לאחרונה כי מנהלת ספרייה, שנפלה ביוני 2016 בדרכה למכללת אתגר – בה השתתפה בקורס ללימוד יישומי מחשב, תוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגעת בעבודה. השופט דניאל גולדברג קבע כי העובדת הצליחה להוכיח כי נושא הקורס היה קשור להיבט הרחב של עבודתה וכי המעסיקה שלה – עיריית ירושלים – השתתפה במימונו ושילמה לה שכר בגין הימים נעדרה מהעבודה לטובתו.
הנפגעת הועסקה כמנהלת ספרייה ומרכזת אזור של ספריות עירוניות. לגרסתה היא נפלה ושברה את הקרסול כשהייתה בדרכה לקורס יישומי מחשב במכללת אתגר.
בעקבות האירוע היא ביקשה שביטוח לאומי יכיר בה כנפגעת עבודה אך בקשתה נדחתה. פקידת הביטוח הלאומי קבעה כי לא מדובר בתאונת עבודה מאחר שהפגיעה לא אירעה בדרך לעבודה אלא בדרך ללימודים שאינם קשורים אליה.
אך הנפגעת לא ויתרה והגישה לפני כשנה תביעה לבית הדין לעבודה. בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי הנפגעת טענה כי היה קשר מובהק בין הקורס לבין עבודתה כמנהלת ספרייה. את הקורס היא עברה לשיפור כישורי המחשב שלה לצורך העבודה וחלקו אף מומן על ידי עיריית ירושלים. בנוסף, לאור תקופת הקורס היא קיבלה תשלום מהעירייה מתוך ההבנה שמדובר בהכשרה רלוונטית לעבודתה.
מנגד, הביטוח הלאומי טען כי התובעת השתתפה בקורס כדי לצבור שעות לימודים שיזכו אותה בגמול השתלמות ואין בכך כדי לענות על מבחן “הקשר לעבודה” שקובע חוק הביטוח הלאומי. עוד לשיטתו, העירייה לא חייבה אותה לעבור את הקורס וגם לא היה לה עניין בקורס, שהיה ברמה בסיסית ולא יכול היה להועיל לנפגעת בעבודתה.
פעילות נלווית
ואולם, השופט גולדברג ציין כי לא סתם השתתפה העירייה בתשלום שכר הלימוד לקרן שארגנה את הקורס במטרה “לסייע לאקדמאים במדעי החברה והרוח להרחיב אופקים, להרחיב ולהעמיק ידע”. כמו כן הוא ציין כי מכללת אתגר בה הוא הועבר קשורה לאיגוד המקצועי של התובעת.
בנסיבות אלה לא נשללה טענת התובעת כי הקורס נחשב ל“פעולה נלווית” לעבודתה – כלומר, להכשרה מקצועית שקשורה לעבודה. העובדה שהעירייה מימנה חלק מעלותו מעידה על כך גם כן.
בתוך כך קיבל השופט את עדותה של התובעת באשר ליתרונות המעשיים שהפיקה מהקורס בכל הנוגע לפרסום ממוחשב ולידע בתוכנות ובכלים שלא הכירה בעבר – וכיום משמשים אותה בעבודתה.
לפיכך נקבע כי מאחר שמדובר בפעילות נלווית לעבודה, הרי שהחוק קובע כי התובעת היא נפגעת עבודה. לפיכך תביעתה התקבלה והביטוח הלאומי חויב בשכ”ט עו”ד של 4,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד תאונות עבודה הלל ארנטל
ב”כ הביטוח הלאומי: עו”ד יפה רוטשילד
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד אביבה גולן העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ג’ נ’ המוסד לביטוח לאומי
