רשות האוכלוסין וההגירה יוצאת בימים אלו למבצע אכיפה רחב היקף כנגד העסקת נתינים ומסתננים זרים בניגוד לתנאי הרישיון שלהם. מעסיקים אשר יתפסו במבצע צפויים להרשעה בפלילים ולקנסות של עשרות או מאות אלפי שקלים.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מאז 2010 ועד ליולי 2017,הוגשו בישראל 2,000 כתבי אישום בנושאים הקשורים להעסקת עובדים זרים שלא כדין. סך הקנסות שהוטל על אזרחי ישראל שהעסיקו עובד זר שלא כדין מאז 2010 מסתכם ב–64 מיליון שקל. ואולם חרף כל אזהרותיה של הרשות, רבים עדיין מעסיקים עובדים זרים בניגוד לדרישות החוק. מיפינו את העבירות המהותיות והשכיחות אותן מבצעים המעסיקים בשל חוסר הבנה של דרישות החוק:
ההעסקה שלא על פי ההיתר וניוד
מעסיק חייב להיות בעל היתר להעסיק את העובד בענף הספציפי, כאשר בנוסף, לעובד צריכה להיות אשרת עבודה בתוקף, המתאימה לענף הספציפי שבו הוא מועסק. אלא שלעיתים קרובות, מעבידים שקיבלו היתר להעסיק עובד זר בענף מסוים, כגון עזרה סיעודית, מעסיקים אותו בעבודות אחרות. כך למשל, חקלאי רשאי להעסיק עובד בקטיף תפוזים, אך אינו יכול לדרוש ממנו לעבוד בחנותו כמוכר פירות. באותו האופן, אם אדם קיבל אישור להעסיק מטפל סיעודי, הוא אינו רשאי להורות לו לטפל בנכדים שלו . כמו כן, קיימת תופעה בה העובד הזר “מועבר” לעבודה אצל מעסיק אחר, ללא אישור מראש ובכתב ממשרד הפנים, שגם היא מהווה הפרה של תנאי ההיתר ותביא לביטולו. בנוסף, האסכמתא היחידה שמלמדת על ההיתר שניתן לעובד היא האשרה שהוא מחזיק בידיה ולא שום מסמך אחר.
הפרשת 36% אחוז משכרו של העובד לפיקדון
החל ממאי 2017 מפרישים מהגרי עבודה 20% משכרם בכל חודש לקרן מיוחדת, אשר למעשה מהווה חשבון אישי סגור בבנק. בנוס, החוק דורש מהמעסיק להפריש 16% נוספים מהשכר לאותו חשבון בנק, אולם ישנם מעסיקים שאינפ מקפידים לעשות זאת.
חוזה העסקה שנכתב בצורה רשלנית
בין אם בשל רצון לחסוך בתשלום למתורגמן, ובין אם מסיבות אחרות, נוטים מעסיקים להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה מפורט בכתב, שאינו כולל את כלל הנתונים הנדרשים (כמו לדוגמא פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) ושאינו מתורגם לשפה שהעובד הזר מבין. מעסיקים רבים אף אינם טורחים למסור לעובד הזר עותק מהסכם העבודה. לשון החוק גם מחייבת לכלול בחוזה את תנאי העבודה שסוכמו בין הצדדים. במקרים רבים מתברר כי החוזה שנחתם בין הצדדים אינו כולל את כל הפרטים שאמורים להופיע בו. כך למשל, זהות המעסיק והעובד הזר, תיאור התפקיד, שכרו של העובד הזר, תשלום בגין שעות נוספות, ביטוח רפואי, דיור, מועדי התשלום, וכו’.
ניכוי יתר
החוק קובע תקרת סכום אותן ניתן לנכות משכרו של העובד הזר בגין מימון מגורים, וזאת בהתאם לאזור בו שוכן העובד. כך למשל, באזור המרכז מותר לנכות עד 228.70 ₪.
אי החזקת מסמכים
החוק מחייב את המעסיק להחזיק במקום העבודה את הרישומים והמסמכים הנוגעים לתנאי העסקת העובד. מדובר במסמכים כמו חוזה עבודה, תלושי שכר, רישומי שעות עבודה, אישורי הפקדה בבנק, אישור ביצוע ניכויים וכו’
לכאורה, מדובר במטלה פשוטה, אך רבים המקרים בהם אין המעסיק טורח לעשות זאת, בין אם מחוסר מודעות או בין אם אין ברשותו את המסמכים הנדרשים. מומלץ ביותר להכין אוגדן מסמכים מסודר לכל עובד בנפרד, עם חוצצים מנוילנים לכל סעיף, דבר אשר יקל על המעסיק להוכיח לפקחי משרד הפנים כי העסקת העובד מתבצעת בהתאם ללשון החוק.
ענישה כבדה
העובר על הוראות חוק עובדים זרים צפוי לעונשים כלהלן:
קנסות מינהליים:
קנס מינהלי בסכום הנע בין 5000 ₪ ל- 10,000 ₪ בגין כל עובד שהועסק שלא כדין, וקנס בגין כל עבירה נוספת על החוק. במקרה של עבירה חוזרת, הקנסות יוכפלו.
ענישה פלילית:
העסקת עובד זר שלא כדין – מאסר שנה או קנס של עד 104,400 ₪ בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית – קנס של עד 52,200 ₪ בלבד).
אי החזקת מסמכים או אי מסירת פירוט שכר וניכויים—מאסר שנה או קנס של עד 52,200 ₪ בגין כל עבירה כאמור ( אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית—קנס כאמור בלבד).
הפרת ההוראות בקשר לחוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים או ניכוי משכרו של העובד מעל למותר- מאסר שנה או קנס של 104,400 ₪ בגין כל עבירה כאמור (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית- קנס כאמור בלבד).
בנוסף, צריך לזכור כי החוק מטיל על נושא המשרה בחברה את החובה לפקח ולעשות ככל שניתן להסדרת העניין תוך שהוא אחראי לכך באחריות אישית, ואם לא יעשה כן – יהיה חשוף לשורה של סנקציות אישיות, ובכללן: קנסות ואף אישום פלילי ומאסר במקרים מסוימים. במקרה של קביעה עתידית כי מדובר בעבירה שקלון לצידה, יגרור הדבר גם אי יכולת לשמש כנבחר ציבור או דירקטור כדירקטור מטעמו.
לסיכום, מתן ההתראה למעסיקים מלמד כי בניגוד לזרועות אכיפה אחרים כגון רשות האוכלוסין אינה מעוניינת להעניש אלא להעלות את רמת הציות של המעסיקים. הדבר אינו קשה ובהחלט משתלם.
מאת: עו”ד עמית עכו, מומחה לדיני ניוד מומחים והעסקת עובדים זרים
ושותף במשרד עוה”ד קן תור & עכו
