אושרה בקשה לייצוגית שהגישו עובדי סיעוד זרים. בקרוב נדע האם חברת משאבי האנוש תחויב בפיצויים על כך שפדתה את חופשותיהם בכסף והפרישה שלהם כספי פנסיה בחסר.
השופט דורי ספיבק מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אישר לאחרונה בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת כח האדם “דנאל” בשם עובדי סיעוד זרים שטענו כי לא נתנו להם לקחת ימי חופשה כחוק ולא הפרישו להם את מלוא הכספים לקרן הפנסיה.
את הבקשה הגישה לפני כשנתיים עובדת זרה מאוקראינה, שעבדה כמטפלת סיעודית מטעם “דנאל” בשנים 2012-2015.
לפי טענותיה, דנאל פועלת בניגוד לחוק בשני מישורים: האחד, כשהיא נוהגת לשלם לעובדים הסיעודיים פדיון ימי חופשה במקום לאפשר להם לקחת חופשה, תוך קיזוז ימי החופשה שלהם שלא כדין. השני, כשהיא לא כוללת בהפרשות לקרן הפנסיה את תשלומי החופשה והחג שלהם.
בתגובתה הראשונית לבקשה, דנאל טענה כי כלל אי אפשר לנהל נגדה הליך ייצוגי משום שזכויות העובדים הסיעודיים מוסדרות בהסכם קיבוצי וחוק התובענות הייצוגיות לא מאפשר לעובדים שחל עליהם הסכם כזה לנהל הליך ייצוגי.
לגופו של עניין הכחישה דנאל כי טענות המבקשת חלות על כלל העובדים הסיעודיים שלה. לטענתה, המבקשת פשוט לא ניצלה את מלוא ימי החופשה החודשיים שלה ולכן שולמו לה דמי חופשה על היתרה. עוד היא טענה כי היא מפרישה כספי פנסיה בהתאם לחוק, ומכל מקום, כשהיא מגלה שיש איזשהו חסר היא מפצה עליו באמצעות בונוסים חודשיים.
הדרך ההוגנת לבירור המחלוקת
בשלב הראשון, השופט ספיבק דחה את טענת דנאל לגבי ההסכם הקיבוצי תוך שהפנה לסעיף בהסכם, שנקבע בו במפורש כי הוא לא חל על עובדי הסיעוד – כך שתנאי ההעסקה שלהם לא מוסדרים בו.
בשלב השני, פסק השופט לגופו של עניין וקבע כי דנאל לא הצליחה להוכיח שהיא העניקה למבקשת ימי מנוחה בהתאם לחוק. השופט הבהיר שתכלית החוק היא להעניק לעובד מנוחה בפועל ולא לשלם לו כסף כתחליף, ולכן יש אפשרות סבירה שהמבקשת זכאית לפיצוי עקב פדיון חופשה שלא כדין.
באשר לפנסיה, השופט קיבל את טענת המבקשת לאחר שעיין בתלושי השכר שלה, שהוכיחו כי לא הופרשו לה כספים עבור ימי חופשה וחג. השופט הדגיש כי תשלום בונוס לעובד לא פוטר את המעסיק מלהפריש את כספי הפנסיה כחוק, וודאי שלא ניתן לטעון שרכיב המכונה בתלוש השכר בשם מסוים, משמש בעצם כתשלום עבור זכות חוקית אחרת.
לסיכום, השופט קבע שלמבקשת – וליתר עובדי הסיעוד של דנאל ב-7 השנים שמיום הגשת הבקשה – עומדות עילות תביעה לכאורה בעילות של פדיון חופשה לא חוקי והפרשות חסרות לפנסיה.
השופט הבהיר כי מאחר שמדובר בעובדים זרים שמתקשים לממש את זכויותיהם ולפנות לבית המשפט עקב התלות הרבה במעסיקיהם והחשש מפני אובדן עבודתם, ניהול התביעה הייצוגית תהיה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לבירור המחלוקת, מה גם שהערך הכספי של עילות התביעה עבור כל עובד ועובד אינו גבוה דיו כדי שיגישו תביעות פרטניות.
ב”כ המבקשת: גל גורודיסקי ואפרים יצחקוב, עורכי דין לענייני עבודה
ב”כ המשיבה: עו”ד שלמה בכור, עו”ד דוד בכור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד יאיר ארן העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
קוטניאקובה נ’ דנאל אדיר יהושע בע”מ
