האם חלה על המעסיק חובה מכוח החוק לתת לעובדיו מתנה בחג? האם עובדת (או עובד) בחופשת לידה זכאית לקבל שי לחג כיתר עובדי המעסיק? האם עובד זכאי להתפטר כדין מפוטר בשל כך שהמעסיק החליט שלא לתת השנה מתנה? על זאת ועוד בכתבה שלפניכם.
האם חלה על המעסיק חובה מכוח החוק לתת לעובדיו מתנה בחג? התשובה לכך היא שלילית. אין דבר חקיקה המחייב את המעסיק להעניק מתנות לעובדיו בחגים. אף שכך, המדובר בהטבה לה זוכים עוד ועוד עובדים עם השנים. חלק מן העובדים זכאים לכך מכוח צווי הרחבה או הסכמים קיבוצייים החלים עליהם, חלקם זכאים לכך מכוח הסכמי עבודה אישיים וחלקם מכוח נוהג אשר השתרש במקום העבודה בדבר מתן שי לחג. ככלל, אלא אם קבוע בהסדר ההסכמי סוג המתנה אותו יקבל העובד או ערכה, נתון הדבר לשיקול דעתו של המעסיק.
האם עובדת (או עובד) בחופשת לידה זכאית לקבל שי לחג כיתר עובדי המעסיק? התשובה לכך חיובית. בית הדין לעבודה קבע זה מכבר כי בשעה שניתן על ידי המעסיק שי לחג לעובדיו, גם עובדת המצויה בחופשת לידה על פי חוק זכאית לקבלו. מובן כי ככל שחל על העובדת הסדר הסכמי מיטיב בנדון הקובע כי היא זכאית לשי אף אם בתקופת חל”ת שלאחר חופשת הלידה, הרי שהדבר מחייב.
האם עובד זכאי להתפטר כדין מפוטר בשל כך שהמעסיק החליט שלא לתת השנה מתנה? סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים קובע, בין היתר, כי עובד המתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או בשל נסיבות אחרות שביחסי עובדה בהם לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו – זכאי להתפטר כדין מפוטר, היינו תוך קבלת פיצויי פיטורים. פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה, כי בכדי שההרעה/הנסיבות יחשבו ככאלו המצדיקות התפטרות וקבלת פיצויים, עליהן להיות מהותיות, קל וחומר, לא של מה בכך. בהקשר זה קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי באי קבלת מתנה לחג אין “מדובר בעניין מהותי שיכול להוות צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פיצויי פיטורים”. אף שכך, לטעמי, יש כמובן לבחון כל מקרה לגופו, שכן אין דינה של מתנת חג יקרה אשר ניתנה במשך שנים, כדין שי צנוע אשר ניתן פעם או פעמיים.
האם מעסיק רשאי לתת שי לחג רק לחלק מעובדיו, למשל רק לאלו שעמדו ביעדים שהחברה הציבה בפניהם? בתי הדין לעבודה קבעו כי הזכות לקבלת השי לחג נובעת מעצם קיומם של יחסי העבודה שבין הצדדים, והינה זכות כללית לכל העובדים במקום העבודה. מטעמים אלו נקבע כי שי לחג אינו הדרך הנכונה לתגמל עובדים מצטיינים, בעוד שעובדים אחרים לא יקבלו אותו, והתנהלות שכזו מהווה אפליה אסורה.
האם עובד זכאי לקבל שי לחג במידה והודיע על התפטרותו לפני החג? בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי מקום בו העובד הודיע על התפטרותו לפני החג, אך זו נכנסה לתוקף לאחר החג, העובד יהיה זכאי לקבלת השי כמו כל יתר העובדים מאחר ובמועד החלוקה עדיין התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד.
האם רשאי המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת בתקופת בפסח? התשובה לכך חיובית. בידי המעסיק הסמכות להחליט על סגירת בית העסק ועל הוצאת עובדיו לחופשה מרוכזת (בתשלום) בערבי החג ובחול המועד. במקרה והחופשה המרוכזת ארוכה משבעה ימים, על המעסיק להודיע עליה לעובדיו לפחות 14 יום מראש, בכלל זאת על מועד תחילתה. יחד עם זאת, ימי החג עצמם לא ימנו כחלק מן החופשה המרוכזת. חשוב להדגיש כי במידה ולעובד לא צבורים מספיק ימי חופשה, לא ניתן לחייבו להיכנס “למינוס” ימי חופשה. במקרה שאין לעובד ימי חופשה צבורים והוא נכון להגיע לעבודה, ניתן שלא להוציאו לחופשה כלל (דהיינו אותו עובד יגיע לעבודה ויעבוד בימי חול המועד) או להוציאו לחופשה מבלי לנכות ממנו את ימי החופשה הנ”ל ולשלם לו בעבורם, כאילו עבד. כמו כן, ניתן להגיע להסכמה עם עובד כאמור על יציאה לחופשה ללא תשלום.
מהו אורך יום העבודה בערב פסח? בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951, אלא אם נקבע אחרת בצו הרחבה, הסכם קיבוצי או הסכם אישי, בשבוע עבודה בין 6 ימים, משך יום העבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות. בהתאם להסכם הקיבוצי בדבר מעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים, משך יום העבודה בערב החג יהא או בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או בן 7 שעות בתשלום 8 שעות. במקומות עבודה בהם לאורך שנים נקבע אורך יום עבודה קצר יותר בערב החג, ניתן, במקרים המתאימים, לראות בכך נוהג מחייב.
האם אני זכאי לתמורה מוגדלת בגין עצם עבודתי בערב החג? ככלל, מעבר לאמור לעיל, התשובה לכך שלילית. תמורה מוגדלת נקבעה, למשל, במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה לעבודה בחג עצמו.
מהו אורך יום העבודה בחול המועד? אין הסדר חוקי הקובע כי יום העבודה בחול המועד יהיה מקוצר ו/או שלעובד ישולם בגינו שכר גבוה יותר משכרו הרגיל. יחד עם זאת, לעיתים אורך יום העבודה בחול המועד ו/או השכר אשר ישולם בגינו קבועים במסגרת הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או הסכמים אישיים, ולעיתים יום העבודה קצר יותר בהתאם לנוהג שהשתרש במקום העבודה.
האם אני זכאי לחופשה בערב החג? להבדיל מימי החג עצמם, ערב החג הוא יום עבודה לכל דבר ועניין. יחד עם זה, מכוח חוק חופשה שנתית, עובד זכאי ליום בחירה אחד בשנה, אשר יכול לחול באחד מערבי החג. משכך, ככל שלעובד צבורים ימי חופשה, הוא רשאי להודיע למעסיקו לפחות 30 יום מראש כי הוא מעוניין לשהות בערב החג בחופשה (שתהא בתשלום כמובן ובהפחתת יום מיתרת ימי החופשה הצבורים לזכותו).
מאת: עו”ד עופר קצנשטיין.
הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין קצנשטיין, אפרת-לוי, המתמחה בתחום דיני עבודה.
