האיש תבע חברה שפיטרה אותו בעקבות תלונה על הטרדה מינית. בית הדין לעבודה דחה את הסבריו כי הוא ״טיפוס חם״ וקבע שההחלטה לפטרו הייתה סבירה בנסיבות.
בתביעה שהוגשה ב-2014 טען מנהל לשעבר בחברת ״נטפים״ שההחלטה לפטרו התקבלה מבלי שניתנה לו הזדמנות להתגונן נגד טענות על הטרדה מינית שעלו נגדו. השופטת דגית ויסמן כתבה שבהליך הפיטורים נפלו פגמים מסוימים אך ההחלטה הסופית הייתה ראויה לנוכח העובדה שהתובע הוזהר כשנה קודם להפסיק לגעת בעובדות.
התובע, כבן 52, עבד במשך שנה וחצי כמנהל מחלקת הנדסה בחברה שעוסקת בייצור מוצרי השקיה. באוקטובר 2013 הוא פוטר כשברקע הדברים תלונה שהגישה אחת העובדות נגדו לממונה על הטרדות מיניות בארגון. היא סיפרה שהמנהל העביר את ידו על גבה במעין תנועת ליטוף שנחוותה על ידה כפולשנית ולא נעימה. העובדת ציינה שהחליטה להתלונן רק כששמעה שהוא נגע בצורה דומה בעובדת אחרת.
הממונה גבתה גם את גרסת המנהל שהכחיש מצדו שליטף את העובדת וטען שרק הניח יד על כתפה ושהוא טיפוס חם שנוהג לנשק ולחבק נשים וגברים.
בסיום הבירור המליצה הממונה למסור למנהל מכתב אזהרה חמור אך לא לפטרו. מספר ימים אחר כך התקיימה ישיבה בנושא בהשתתפות בכירים בארגון בה התברר שהתובע כבר הוזהר שנה קודם לכן על ידי עמיתתו לעבודה לא לגעת בעובדות, בעקבות תלונה של עובדת (שלישית במספר).
בעקבות זאת החמירה הממונה את המלצותיה והעסקתו של המנהל הסתיימה. בתביעה שהגיש האיש נגד החברה ב-2014 הוא טען שהליך בירור התלונה היה לא תקין ופיטוריו נעשו שלא כדין. לדבריו, הוא זומן לבירור ללא התראה מוקדמת ומבלי שפורטו בפניו כל הטענות והתלונות הרלוונטיות. בנוסף, לא ניתנה לו שהות להתייעץ עם עורך דין.
כמו כן לטענתו, שתיים מהתלונות היו אנונימיות ולא נמסרו לו פרטים לגביהן כך שנפגעה זכותו להתגונן.
הנתבעת טענה מנגד שהבטיחה לשתי עובדות שנפגעו שזהותן לא תיחשף ואחת מהן אף נקלעה למשבר נפשי בעקבות האירועים. היא הוסיפה שבכל מקרה במהלך הבירור התובע ציין מיוזמתו שייתכן שיש שתי נשים נוספות שחשו לא בנוח עם העובדה שהוא נוהג לגעת בסובבים אותו, כך שהוא היה מודע להתנהגותו הבעייתית.
חצה קווים אדומים
השופטת דגית ויסמן מבית הדין לעבודה בתל אביב דחתה את התביעה. היא הבהירה שהנתבעת לא הייתה חייבת לפרט בפני התובע מראש מה הטענות שעומדות כלפיו שכן הדבר עלול היה לסכל את מטרת ההליך לברר את העובדות בצורה יעילה ומהירה.
השופטת הוסיפה שאמנם אין לשלול מעובד שנחשד בהטרדה מינית ייצוג משפטי אך המעסיק לא חייב להודיע לו על הזכות להיוועץ בעורך דין.
באשר לעדויות האנונימיות קבעה השופטת שלא היה מקום לגלות לתובע את זהות המתלוננות שביקשו לשמור על פרטיותן. היא הוסיפה שגם ללא חשיפת המתלוננות אפשרות התובע להציג את גרסתו לא נפגעה מהותית שכן הוא עצמו אישר שהעירו לו בעבר שהוא ״נוגע יותר מדי״. עם זאת לדבריה, בהחלטה לפטר את התובע לא היה מקום להביא את עדות המתלוננות האנונימיות במסגרת השיקולים.
בסופו של דבר קבעה השופטת שמדובר בפגם מינורי וההחלטה הסופית שקיבלה הנתבעת הייתה סבירה בנסיבות לנוכח העובדה שהתקיימה שיחה עם התובע על התנהגות בלתי הולמת וחציית קווים אדומים כבר כשנה קודם לפיטוריו.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו”ד עבודה קובי חתן
ב״כ הנתבעת: עו”ד מרי ציון, עו”ד לי אלתר קיציס
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד ענת רוזנר vעוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
אורן לבון נ’ נטפים בע”מ ואח’
