הפועל קיבל גמלה מופחתת מהביטוח הלאומי מאחר שתלושי השכר שלו היה נמוכים משמעותית משכרו בפועל. בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה את טענותיו ומתח ביקורת קשה על המעסיקים.
ב-2014 נפל פועל סיני מגובה 3 מטרים באתר בניה בהרצליה ונפגע קשה. בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה הוא טען שמעסיקיו שילמו לו את מרבית השכר ב״שחור״ כך שדמי הפגיעה שקיבל מהביטוח הלאומי אינם משקפים את שכרו בפועל. ערעור שהגיש התקבל בשבוע שעבר בפסק דין נוקב וחשוב.
מהגר עבודה מסין, טפסן בנייה במקצועו, נפל לפני כשלוש וחצי שנים לתוך פיר מעלית מהקומה הרביעית של בניין בו עבד לקומה השלישית ונחת על משטח בטון. הוא נפגע קשה בעמוד השדרה ובכתפו.
בתביעה שהגיש נגד חברת כוח האדם ״סוראל״ שהעסיקה אותו ונגד חברת הבנייה ״ב.ס.ט״ שעבורה בוצעה העבודה הוא סיפר שפגיעתו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ואולם, רק כשליש מהתמורה שקיבל בעד עבודתו בא לידי ביטוי בתלושי השכר שקיבל מסוראל.
לטענתו, עיקר שכרו שולם לו במזומן מחברת הבנייה כך שבסך הכל הרוויח 700 שקל ליום (וכ-17,500 שקל לחודש) ולא 250 שקל ליום (כ-6,500 שקל לחודש) כפי שמצוין בתלושי השכר. בנסיבות אלה נפגעו זכויותיו הסוציאליות שכן דמי הפגיעה שקיבל וגמלת הנכות שהוא עתיד לקבל נמוכים משמעותית מהמגיע לו.
תביעתו נדחתה בבית הדין לעבודה בתל אביב. בערעור שהגיש הפועל לבית הדין הארצי הוא טען שהראיות שהגיש הספיקו כדי להוכיח ששכרו עמד על 700 שקל ליום. לדבריו, אף נציג חברת הבנייה אישר מפורשות כי שכרו היה גבוה משמעותית.
סוראל טענה כי היא שילמה לעובדים שהעסיקה את הסכומים המגיעים להם בהתאם לדיווח שקיבלה מחברת הבנייה, כנהוג וכמקובל בענף.
חברת הבנייה טענה שהיא אינה מעסיקתו בפועל של העובד ואין ביניהם קשר. לדבריה, קבלן משנה שעמו התקשרה הוא שהעסיק את הפועל. לחילופין היא טענה שיש לראות בראש צוות סיני כמעסיקו.
חוסר אנושיות ברמה בסיסית
השופטת רונית רוזנפלד קיבלה את הערעור. היא ציינה שהייתה ״הסכמות מקיר לקיר״ בקרב כל העדים כי עובד זר סיני משתכר כ-800-900 שקל ליום, בשל מדיניות השמיים הסגורים שהחלה ב-2008 והביקוש לפועלי בניין סינים שנוצר עקב כך.
זאת ועוד לדבריה, נציג חברת הבנייה אישר בפה מלא ששכרם של הפועלים הזרים מסין אינו משתקף בתלושי השכר שקיבלו והוא גבוה בהרבה. די היה בעדויות אלה לדבריה כדי לקבל את טענת הפועל ששכרו עמד על 700 ליום.
השופטת התרשמה שקיימת תופעה ידועה בענף שפועלים מקבלים תשלום גבוה נוסף על תלושי השכר ״בשחור״ וסכום זה אינו מדווח. לדבריה, כל אחד מהגורמים המעורבים ניסה להתנער מהקשר לאותו תשלום, תוך שהוא מצביע על אחרים האחראים לו. בהקשר זה, השופטת דחתה את גרסת חברת הבנייה וקבעה שיש לראות בה כמעסיקת העובד והיא זו שהייתה אחראית לתשלום הנוסף ב״שחור״ ופגיעה בזכויותיו כתוצאה מכך.
השופטת הקדישה חלק ניכר מפסק הדין לביקורת על היבטים נוספים הקשורים בהעסקת הפועל כפי שבאו לידי ביטוי בעדויות. היא ציינה שההתייחסות אליו הייתה כ״אמצעי״ ללא מערכת יחסים אישית אנושית ברמה הבסיסית. בנוסף, היא ציינה את התופעה הקשה והנרחבת של פגיעות פועלים בענף הבניין כתוצאה ממחדלי בטיחות המפרים את זכויות העובד כאדם לחיים ולשלמות הגוף.
ב.ס.ט בנייה חויבה לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקל. השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק הצטרפו לפסק הדין.
ב״כ המערער: עו״ד עבודה יובל מור מוסלי
ב״כ סוראל: עו״ד ולרי קורילוביץ, עו״ד ולדימיר מסיוק
ב״כ ב.ס.ט: עו״ד גיא אטיאס
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד ד”ר אלון גלבוע העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
R.G נ’ סוראל יישום שירותי בניה בע”מ ואח’
