דיני עבודה

פוטר עוד לפני שהחל לעבוד – משרד הבריאות ישלם כ 31 אלף שקל

admin
מאת admin

לאחר שעבר מיונים וראיונות בהצלחה, נקבע עם העובד מועד לתחילת העבודה. אלא שכעבור יומיים משרד הבריאות חזר בו וביטל את הודעת הקבלה. העובד תבע פיצויים – וזכה.

בית הדין לעבודה בירושלים קבע השבוע כי עורך דין שהתקבל לעבודה במשרד הבריאות ויומיים לאחר מכן הודיעו לו שאין צורך בשירותיו, יפוצה בכ-31 אלף שקל (כולל הוצאות משפט). השופט כאמל אבו קאעוד קבע כי משרד הבריאות הפר חוזה ופעל שלא כחוק, כיוון שבשלב זה עורך הדין כבר נחשב לעובד שהיה צריך לערוך לו שימוע טרם פיטוריו.

במרץ 2016 עורך הדין עבר בהצלחה מיונים למשרה זמנית בנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות במשרד הבריאות בירושלים, ונמסר לו שמועד תחילת העבודה הוא חודשיים לאחר מכן. אלא שבחלוף יומיים הממונה במשרד מסרה לו שלא ניתן להעסיק אותו משום שהוחלט כי עובדת פנימית תבצע את העבודה.

בתביעה שהגיש ביוני שנה שעברה, עורך הדין טען כי ההתחייבות כלפיו הופרה והוא פוטר ללא שימוע ובניגוד לחוק.

הוא ביקש להורות למשרד הבריאות לשלם לו 100 אלף שקל כפיצוי על פיטורים לא הוגנים, הפסדי שכר בתקופה שבה אמור היה לעבוד (לפחות שלושה חודשים) ופיצוי על עגמת נפש.

מנגד, המשרד טען שלתובע אין עילת תביעה משום שעוד לא החל לעבוד ולכן גם לא פוטר. לטענתו, גם אם היה עליו לערוך לתובע שימוע, הרי שתוצאותיו היו ידועות מראש לנוכח מחסור בתקנים.

המשרד אף עמד על כך שעברו רק יומיים בין הודעת הקבלה לבין המועד שבו הודיעו לתובע שאין צורך בשירותיו, וברור שלא נגרם לו נזק בזמן הקצר הזה, מה גם שדובר בסך הכל במשרה זמנית.

לבסוף המשרד טען כי גם אם הפר את ההתחייבות להעסיק את התובע, הוא פעל בתום לב ועל רקע נסיבות שלא ידע עליהן בעת קבלתו לעבודה.

“עיוותים חברתיים”

אולם פסק הדין של השופט אבו קאעוד נטה לטובת התובע. 

השופט הסביר כי ההלכה מאפשרת להחיל זכויות הנגזרות מדיני העבודה לצורך תיקון “עיוותים חברתיים” גם במקרים שבהם אדם לא נחשב לעובד על פי מבחני הפסיקה. לטעמו, מרגע שנמסר לתובע כי התקבל לעבודה הוא נחשב לעובד של משרד הבריאות גם אם לא עבד ולו יום אחד בפועל.

בתוך כך, השופט סתר את השערת משרד הבריאות כאילו תוצאות השימוע היו ידועות מראש, וקבע כי ייתכן שטענות התובע היו משכנעות את המשרד שלא לוותר על העסקתו. השופט הפנה בהקשר זה לעדותה של הממונה מטעם המשרד, שהודתה כי המחסור בתקנים לא היה שיקול בהחלטה שלא להעסיק את התובע.

משכך, נקבע כי התובע פוטר בניגוד לחוק ותוך הפרת חוזה עבודה מחייב. השופט ציין בפסק הדין כי לא שוכנע שהעסקת התובע הייתה בלתי אפשרית, וקבע כי המשרד נהג בחוסר תום לב כשהפר את ההתחייבות להעסיק אותו מבלי שנתן לו הזדמנות לשנות את דעתו.

עם זאת, השופט לא קיבל את מלוא דרישות התובע וקבע כי מאחר שהחל לעבוד בעבודה חדשה אחרי חודש, הוא זכאי לשכר עבור חודש אחד בלבד ולפיצוי חלקי על עגמת נפש –שהרי בכל זאת המשרה הייתה זמנית והוא לא עזב עבודה אחרת לטובתה.

לפיכך, הוא זכה לפיצוי של 25 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך 6,000 שקלים.

ב”כ התובע: עו”ד דיני עבודה ארז צ’צקס

ב”כ הנתבע: עו”ד מיכל שלם

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו”ד בנימין הנר העוסק בדיני עבודה 

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”

www.psakdin.co.il

 

 

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il