חנוכה, סילבסטר, חופשות ומה שבינהם

חודש דצמבר עתיר ימי חג, ובעוד הילדים מאושרים וההורים ממררים בגלל חופשת הילדים בחנוכה, וכאשר המועדונים אוגרים משקאות לקראת חגיגות הסילבסטר, שואלים המעסיקים (וגם העובדים) מהם ימי החג/חופשה אשר בגינם זכאי העובד להיעדר מעבודתו.

חגיגות הסילבסטר וראשית השנה האזרחית החדשה כבר מזמן אינם נחלתם של הנוצרים בלבד, ועובדים רבים, בני כל הדתות, מבקשים לחגוג חג זה.

השנה ערב הסילבסטר יוצא ביום ראשון כך שבהחלט אפשרי שעובדים רבים יבקשו להאריך את חופשת סוף השבוע. מה הדין לגבי עובדים אשר נדרשים לעבוד בערב הסילבסטר או ביום למחרת אך מעדיפים לבלות במקום.

ומה לגבי חופשת חנוכה? האם זכאים העובדים לחופשה בחנוכה?

נתחיל בכך שחג החנוכה אינו נמנה עם מועדי ישראל שנחשבים יום מנוחה, ולכן ימי החנוכה נחשבים למעשה ימי עבודה רגילים (כל עוד לא נקבע אחרת בחוזה העבודה ו/או בהסכמים הקיבוציים) והעובדים אינם זכאים לחופשה בגינם.

סעיף 6 לחוק חופשה שנתית מאפשר לכל עובד לבחור יום אחד בשנה בו הוא יכול לקחת חופשה לפי בחירתו (יום בחירה). מדובר בחריג לכלל לפיו המעסיק הוא שקובע את ימי החופשה.

יתרה מזאת, החוק מאפשר יום בחירה נוסף לבחירת העובד רק שיום זה יכול להיבחר מתוך רשימה סגורה הנמצאת בתוספת לחוק. ברשימה זו נמצאים חגי הדתות השונים וביניהם גם ערב ראשית השנה, קרי ערב הסילבסטר.

תשומת הלב כי חג החנוכה לא נכלל בתוספת לחוק.

ואולם – כדי שעובד יוכל להנות מפריבילגיה זו עליו להודיע למעביד על כוונתו לנצל יום חופשה זה 30 ימים מראש. לא הודיע העובד מבעוד מועד יאלץ לסמוך על טוב ליבו של המעסיק.

למעשה החוק מאפשר לעובד לקבוע מתי תהיה החופשה ואף לכפות על המעביד את יום החופשה ובלבד שיודיע למעסיק 30 ימים מראש. לעובד האפשרות לעשות כן לגבי 2 ימים שיבחר, האחד יכול להיות כל יום בשנה והשני מהרשימה אשר בתוספת לחוק.

בחודש דצמבר השנה נמצאים המועדים הבאים אשר מאפשרים לעובד לבחור יום חופשה בנוסף על יום הבחירה הכללי והם: ערב חג המולד, ערב ראשית השנה (סילבסטר), וצום י’ בטבת.

להלן יובא נוסחו המלא של סע’ 6 לחוק חופשה שנתית:

“(א) החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות.

(ג) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת”.

הימים שבתוספת הינם כדלקמן:

1. צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת
(יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי
של פסח; חג המימונה; ל”ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י”ז בתמוז; צום תשעה
באב; ערב ראש השנה.

1א. יום קורבן זבח פסח; חג הפסח; שביעי של פסח (חג המצות); חג השבועות; מועד
החודש השביעי; יום הכיפורים; חג הסוכות; שמיני עצרת – כל אלה, במועדים שבהם
הם נחגגים על ידי בני העדה השומרונית.

2. ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה;
ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.

3. ערב ראש השנה ההג’רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה
(לילת אלאסרא ואלמעראג’); ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר);
ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

4. ערב חג אלח’דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו);
ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).

5. יום הזיכרון לעדה הצ’רקסית.

6. חג הסיגד.

7. יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי
מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות);
יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת
הרצל; ראש השנה האזרחית.

8. יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר
כתוצאה מפגיעת איבה – לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה,
“קרוב משפחה” – כמשמעותו בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי
מערכות ישראל, התשכ”ג-1963, או בסעיף 7ה לחוק התגמולים
לנפגעי פעולות איבה, התש”ל-1970, לפי העניין.”

בהזדמנות זו נאחל חג חנוכה שמח, חג מולד שמח, ושנה אזרחית מוצלחת.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.

מאת: עו”ד יוסי חכם