שני עובדי מפעל שפוטרו זכו באחרונה בהפרשי שכר ופיצויי פיטורים לאחר שהוכח כי לא שולמו להם תוספות שכר בניגוד לחוק.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר באופן חלקי תביעה של שניים מעובדי מפעל “פאקליין” שפוטרו במסגרת צמצומים. השופטת נטע רות אמנם קבעה כי השניים פוטרו כחוק אך היא חייבה את המפעל לשלם להם עוד 262 אלף שקל, מלבד פיצויי הפיטורים שכבר קיבלו, לאחר שקבעה כי הם לא קיבלו את מלוא השכר שהגיע להם.
השניים הועסקו במפעל “פאקליין” המייצר אריזות ממתכת לתעשיית המזון באמצעות חברת כוח אדם ובאוגוסט 2010 נקלטו כעובדי המפעל עד שפוטרו באוקטובר 2014. העובדים עתרו לבית הדין לעבודה בטענה שפיטוריהם נעשו בניגוד לחוק מאחר שלא נערך להם שימוע, וכי הפיצויים שקיבלו לא כללו את התקופה שבה הועסקו במפעל דרך חברת ההשמה.
כמו כן הם טענו כי במשך כל תקופת העבודה הם שובצו לעבוד במשמרת השנייה (מחמש אחר הצהריים ועד אחת בלילה) אך למרות זאת הם לא קיבלו תוספת שכר שמגיעה להם על כך בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי החל על תעשיית המתכת והאלקטרוניקה ואף לא תוספת תשלום עבור עבודה בשעות הלילה.
על כן, הם ביקשו להורות למפעל לשלם להם את הפרשי השכר המגיעים להם, תוספת מתאימה לפיצויי הפיטורים ופיצוי על הפיטורים הלא חוקיים.
בתגובה נטען מטעם המפעל שהתובעים הסכימו מראש לאופן תשלום השכר ושעות העבודה הדרושות. בנוסף, נטען כי השכר ששולם להם היה גבוה בהרבה מזה הקבוע בהסכם הקיבוצי, ונכללו בו תוספות עבור שעות לילה ושעות נוספות.
עוד הודגש, כי התובעים נקלטו מלכתחילה לעבוד בפרויקט ספציפי ופוטרו לאחר שהיקף העבודה ירד, ולא לפני שזומנו לשיחה בנושא.
יש מגבלות לעבודת לילה
השופטת רות אמנם קיבלה את טענות המפעל באשר לנסיבות הפיטורים וקבעה כי התובעים פוטרו כחוק, אך עם זאת היא דחתה את יתר הטענות בנוגע לתשלום השכר ותנאי העבודה של התובעים.
השופטת ציינה כי שעות העבודה שבין עשר בלילה לשש בבוקר נחשבות לשעות לילה והחוק מטיל על המעסיק מגבלות העסקה שנועדו לשמור על בריאותם הנפשית והפיזית של העובדים ולאפשר להם לנהל חיי חברה. אחת המגבלות קובעת כי ניתן להציב עובד במשמרת לילה במשך שבוע שלם רק אם הדבר נעשה אחת לשלושה שבועות. ובמילים פשוטות: אסור לשבץ עובד במשמרת לילה יותר משבוע ברציפות.
משכך, גם אם התובעים הסכימו לעבוד באופן קבוע במשמרות שגלשו לשעות הלילה, הסכמתם לא תקפה לנוכח הוראות החוק – שלא ניתן להתנות עליהן.
בהיבט של השכר, השופטת רות הדגישה כי העובדה ששולם לתובעים שכר גבוה לא פטרה את המפעל מלקיים את ההסכם הקיבוצי ולשלם להם תוספת שכר עבור שיבוץ במשמרת שנייה, וגם לא מחובתו לשלם תעריף גבוה יותר על שעות נוספות ושעות לילה.
לפיכך, התביעה התקבלה במובן זה שנפסק כי המפעל ישלם לתובעים הפרשי שכר ותוספת פיצויי פיטורים וכן פיצוי על כך שלא קיבלו הודעה על תנאי ההעסקה שלהם. בסך הכל נפסקו לשניים 250,123 שקלים בנוסף להוצאות משפט בסך 12 אלף שקל.
שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד צפריר אוסטשינסקי העוסק ב- דיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
פאקליין בע”מ
