על מנת להבטיח לעובדים את קיומם של כספי פיצויי פיטורין בעת אירוע שכזה, מצד אחד, ועל מנת לאפשר למעבידים להתיר בניכוי את ההוצאה בגין התחייבות לשלם לעובדים פיצויי פיטורין בגובה ההפקדה בפועל כל שנה לקופה, מצד שני – הוקמו לפני שנים רבות קופ”ג לפיצויים.
חלקן היו קופות פיצויים אישיות – בבעלות העובד בהן הופקדו כספי הפיצויים לעובד, וחלקן היו קופות פיצויים מרכזיות – בבעלות וע”ש המעסיק, בהן הופקדו כספי הפיצויים לכלל עובדי המעסיק ועל שמו, אשר המעסיק שלט בכספים ותשלומם בעת אירוע פרישה של עובד (לרבות העדר חובה להפקיד כספי פיצויים בהתאם לשכר העובדים אצל אותו מעסיק!!!). זו הסיבה כי במהלך עשרות שנים מעבידים העדיפו לפתוח לצורך כך קופ”ג מרכזיות לפיצויים.
קופות הפיצויים התנהלו עפ”י תקנות מ”ה (כללים לאישור וניהול קופ”ג) – 1964, הסדירו את תקרת שיעור ההפקדה לקופה [1/12=8.333% – תקנה 19(ב)(1)] לרבות תקרה מוגדלת מעבר להתחייבות המעסיק עפ”י חוק פיצויי פיטורין ב- 10% [תקנה 19(ב)(2)], היו פטורות ממס מכוח סעיף 9(2) לפקודה ומשיכה מהקופה ע”י המעסיק היתה הכנסה חייבת מכוח סעיף 3(ד) לפקודה (שיעור הניכוי במקור ע”י הקופה הגיע ל- 40%).
כידוע, בשנת 2008, במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) – 2005, נחסמו אפיקי ההפקדה של העמיתים בקופות ההוניות לרבות אפשרויות ההפקדה לקופות המרכזיות לפיצויים (וזאת כדי לתמרץ פתיחת ומעבר של המשק לקופ”ג אישיות לפיצויים). ואכן החל מיום 1.1.2011 מעסיק לא יכול יותר להפקיד כספים לקופ”ג מרכזית לפיצויים, אלא להפקיד לקופ”ג אישית לפיצויים ע”ש העובד. נציין, כי באותה העת נקבעה הוראת מעבר כי בשל עובדים אשר תחילת העסקתם היתה לפני 31.12.2007 (להלן – עובדי 2007) והופקדו עבורם כספים בקופ”ג מרכזית עד 31.12.2007 (להלן – היום הקובע) – ניתן יהיה להמשיך להפקיד כספי פיצויים עבורם עד 31.12.2010.
ביום 11.6.2017 פרסמה רשות המיסים חוזר מ”ה מס’ 4/2017 (המחליף ומבטל חוזר קודם בנושא מס’ 7/2016 מיום 26.12.2016) בנושא יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים, אשר מטרתו להסדיר ולקבוע את כללי המיסוי בעניין הכספים שהצטברו בקופ”ג מרכזיות לפיצויים. בין יתר ההוראות בחוזר, נקבע:
שמירת זכויות העובדים – יש לבחון נכון לתום ש”מ 2016: אם יש סכומים במחלוקת בגלל תביעה משפטית לגבי עובדי 2007 (להלן – סכום במחלוקת).
בנוסף, יש לבחון אם חבות הפיצויים לעובדי 2007 [ולגבי בעלי שליטה עד התקרה שבסע’ 32(9) לפקודה] גבוהה מהסכום לפיצויים שנצבר בקופות האישיות שלהם (להלן – סכום לעובדי 2007).
ככל שכך הוא – יש לייעד סכום בקופ”ג המרכזית למטרות אלה.
שימוש בכספים שהופקדו בקופ”ג המרכזית – במידה ועלתה היתרה בקופ”ג המרכזית על – 110% מהסכום במחלוקת + הסכום לעובדי 2007 – אזי גובה ההפרש ייחשב כעודף בקופה המרכזית, עליה יחולו הוראות אלה:
א. סכום העודף בקופה המרכזית, עד גובה ההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים בקופ”ג של כלל עובדי המעסיק (ללא תלות המועד תחילת העסקתם) – יועבר מהקופה למעסיק אשר תהווה הכנסה חייבת בידו לפי סע’ 3(ד) לפקודה, ומצד שני יותרו לו בניכוי ההפקדות השוטפות כאמור.
ב. במידה ולא ינוצל העודף בקופה המרכזית לטובת ההפקדות השוטפות כאמור – לא יותרו למעסיק כהוצאה תשלומי הפקדה שוטפים לפיצויים (עד גובה העודף בקופה שלא נוצל).
מהלך כאמור יעשה אחת לשנה ועד 31.3 לשנה העוקבת. חשוב: על פי ההנחיה בחוזר – ישום האמור בהן משמש כאישור מראש של מנהל רשות המיסים להעברת הסכומים האמורים מהקופה למעסיק (כמובן לאחר שביצע את ההפקדות השוטפות לכלל העובדים), ואין צורך לפנות לאישור נוסף.
כמו-כן, נקבע בחוזר כי ניתן יהיה להשתמש בסכום בסכום הצבור בקופה המרכזית (למעט הסכום במחלוקת) – עפ”י בחירת המעסיק ובכפוף להסדרת השימוש ע”י רשות שוק ההון. ואכן, בחוזר גופים מוסדיים 2016-9-11 מיום 19.7.2016 נקבעו כללים המאפשרים למעסיק להעביר כספים בין קופ”ג.
בנוסף פורסם, ביום 2.10.2017 חוזר גופים מוסדיים 2017-9-16 של רשות שוק ההון במשרד האוצר המאפשר למעסיק להעביר כספים מקופ”ג מרכזית לפיצויים למרכיב הפיצויים שבקופ”ג אישית לקצבה של עובד / י 2007, וזאת עד גובה תקרה של סך חבות המעסיק לעובדי 2007 במועד מסוים (לפי חוק פיצויי פיטורין) בניכוי היתרות הצבורות באותו מועד במרכיב הפיצויים בחשבונות של עובדי 2007 הנובעות מהפקדות שהופקדו ע”י אותו מעסיק והכל כפול 110% (להלן – תקרת העברה לעובדי 2007), והכל כפוף ותנאים וההוראות שבחוזר זה.
הוראות המס החלות על המעסיק במשיכת הכספים מקופה מרכזית לפיצויים – המשיכה מהווה כאמור הכנסה חייבת בידי המעסיק ממנה ניתן לקזז הפסדים עסקיים (במידה ואין הכנסה אחרת ממנה ניתן לקזז).
הוראות החוזר יחולו רק אם יש זהות מוחלטת בין הבעלים של הקופה למעסיק של העובדים. בהעברת עובדים עקב מיזוג יש להישען על הוראות החלטת המיסוי שניתנה ואין צורך באישור נוסף (באם זהו מיזוג ללא החלטת מיסוי – יש לפנות תוך 6 חודשים מיום פרסום החוזר לרשות ולהסדיר זאת), ובמכירת פעילות הסכום העודף על הסכומים לעברו לקופות האישיות יראה הכנסה של המוכרים לפי סע’ 3(ד) לפקודה.
בעלי קופ”ג מרכזיות לפיצויים שלא מעסיקות עובדים – יראו את היתרה בקופה כהכנסה בידי בעל הקופה בשנת המס 2018 (וזאת אף אם לא נמשכו הכספים מהקופה ע”י המעסיק). וכן, החל מ – 1.1.2019 על הכנסות ריבית ורווחים אחרים שיצטברו במסלול השקעה בקופה כאמור לעיל – יחולו שיעורי המס והוראות ניכוי המס במקור כפי שחלים ברגיל על בעלי הקופה.
מאת: לרו”ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרד ארצי חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי.
