חגי תשרי בפתח, וכמו בכל שנה – עובדים רבים תוהים: האם אני חייב לצאת לחופשה מרוכזת? זה בא על חשבון ימי החופשה שלי? ולמה המעסיק לא נתן לנו מתנה לחג? ביקשנו מעו”ד ורו”ח נמרוד רטנר, סמנכ”ל חשבונתון, שיעזור לנו לעשות לכם סדר.
אז הנה חמש עובדות שכל עובד ועובדת חייבים לדעת:
1. כמה שעות עובדים בערב החג?
נהוג לחשוב שבערב חג עובדים רק חצי יום, כי כך נוהגים מרבית מקומות העבודה. לפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה ולצו ההרחבה, מספר שעות עבודה בערב החג יהיה שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה (לדוגמה: במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות וייחשב יום עבודה מלא).
עם זאת, שימו לב; למרות שבמרבית בתי העסק זה יום שבו עובדים “חצי יום”, אם תיקחו יום חופש בערב החג – לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם (על-פי “חוק חופשה שנתית”).
2. האם המעסיק יכול להוציא עובד לחופשה מרוכזת (“הדממה”)?
יש מקומות עבודה ש”מכריחים” את העובדים לקחת ימי חופשה בחג, ולא שוכחים כמובן להוריד את הימים האלה מהמכסה השנתית. יש עובדים שזה מתאים להם (בעיקר כאלה שלא לוקחים חופש אלא אם “מכריחים” אותם…), ויש כאלה שפחות.
בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית, המעסיק חייב להודיע לעובד על “חופשה מרוכזת” לפחות ארבעה עשר יום מראש, במידה שהחופשה המרוכזת נמשכת מעל לשבעה ימים.
ככלל, המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה מרוכזת בתאריכים שהוא בוחר, כגון חול המועד סוכות. אולם, במקרה שלעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב לאפשר לו לעבוד או לשלם לו – אף שאינו עובד. במקרים מסוימים, ימים אלו ייחשבו כחופשה ללא תשלום (רק אם העובד הסכים לכך מראש ובכתב).
3. האם אני יכול לאבד את הזכאות לדמי החופשה?
בהתאם לסעיף 12 לחוק חופשה שנתית, חל איסור על העובד לעבוד בשכר בזמן חופשתו, ואם עשה כן – איבד את זכותו לדמי חופשה. אם שולמו דמי החופשה לעובד, המעסיק רשאי לנכותם משכרו או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.
4. האם הבוס חייב להעניק לנו מתנה לחג?
למרות הפסוק המוכר “שונא מתנות – יחיה”, רובנו – באופן טבעי ומובן – עדין אוהבים את מנהג המתנות לחג (בעיקר כשאנחנו בצד המקבל). בגדול, החוק לא מחייב את המעסיק שלנו לתת לנו מתנה לחג (אלא אם כן המעסיק מחויב לכך במסגרת הסכם קיבוצי או אחר או על פי נוהג). למרות זאת, הסירו דאגה מליבכם; כמעט בכל מקומות העבודה עדין מתקיים הנוהג של “שי לחג”.
5. האם אתם זכאים לתשלום בחגים?
גובה התשלום עבור ימי החג יקבע בהתאם לאופי העבודה של העובד: עובד יומי יקבל תשלום עבור יום עבודה רגיל (למעט תשלומים אחרים כמו שעות נוספות והחזר הוצאות) ואילו תשלום ימי החג לעובד שעתי יקבע בהתאם למספר השעות הממוצע ליום לפי השנה האחרונה.
הזכאות לתשלום דמי חגים שונה בין עובד בשכר (עובד יומי/שעתי) לעובד חודשי. בהתאם לצו הרחבה, עובד בשכר זכאי לתשלום עבור ימי חג רק בתנאי שעמד בשלושת התנאים הבאים במצטבר:
1. צבר 3 חודשי ותק מלאים.
2. עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, ואם לא עשה כן, היה הדבר בהסכמת המעסיק, או בגלל מחלה/חופשה מאושרת.
3. החג לא חל בשבת ובהתאם לתוספת הראשונה לצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר ולפסיקה, החג לא חל ביום הפנוי מעבודה של העובד.
צריך לציין שלפי הפסיקה – עובד במשמרת שלא עבד בסמוך לחג מאחר ולא שובץ במשמרות באותם ימים, יראו בו כאילו נעדר בהסכמת המעסיק והוא יהיה זכאי לדמי חגים, בכפוף לעניין הוותק של 3 חודשים וכשהחג לא חל בשבת או ביום הפנוי מעבודה של העובד.
עובד חודשי יקבל את שכרו החודשי הרגיל מבלי ששכרו ייפגע מההיעדרות עקב החג, קרי אינו זכאי לתשלום נוסף עבור ימי החג. עובד שאינו יהודי זכאי לחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי, או במועדים בהם חלים חגיו. על העובד להודיע מראש על בחירתו למעסיק.
שנה טובה!
מאת: עו”ד ורו”ח נמרוד רטנר, סמנכ”ל חשבונתון
